|
|
עמוד:9
מבוא זה לי כעשרים שנה מאז נתתי את לבי למערכת היחסים שבין שני תחומים נורמטיביים חשובים בחיי האדם הדתי — ההלכה והתפילה — לבין אחד מענפי התרבות היהודית — הקבלה על מרבית מרכיביה . לכאורה קיימת סתירה או לפחות אי התאמה בין שני שדות אלה . מן הצד האחד ניצב תחום המחייב כל אדם , וכנגדו תחום אליטיסטי שנועד ליחידים ואנשי סגולה . אך במציאות מטשטשת הסתירה . בהיותה אופן ביטוי עמוק להווייתו , לרגשותיו ולמעמדו הדתי וההכרתי של האדם — לא יכלה הקבלה למצוא כלים מעשיים הולמים יותר מן ההלכה והתפילה כדי לצקת אל תוכם את פרי רוחה . כיום אין אתה יכול לחשוב על תרבות ישראל או על דת ישראל בלא לראות את הקבלה חלק בלתי נפרד הימנה . אמנם , במשך דורות רבים היו מוכנים בפלגים מסוימים להכיר במעמדה הנעלה של הקבלה , אבל בבחינת "תורת . "הנסתר לאמור , אין היא עניין אלא " לצנועים" ולאנשי מעלה בלבד , ואין לראות בה עולם מחשבה שעיני הכל משוטטות בו , ועל אחת כמה וכמה לא עולם מעשה שיהיו ידי הכל ממשמשות בו . הערכה זו נכונה כבר לגבי תקופת המשנה והתלמוד . אמנם תנאים ואמוראים כאחד , ובהם מגדולי החכמים , נטו עמוקות לעולם המיסטיקה ונמנו עם הדמויות המרכזיות בין בעלי החזון ויורדי המרכבה , אך השכילו להסתיר פן זה מעיני הציבור הרחב . אולם אין הדברים כה חד משמעיים , שהרי ניתן לבעל דין לחלוק ולומר , שהעובדה שהמשנה מזהירה מפני העיסוק בנסתר — ובעיקר המסורות הנמצאות בתלמוד בעקבות המשנה הנזכרת , והמפרטות את התכונות הנדרשות מן העוסקים בתורת הסוד — עשויה להצביע על נטייה המונית שיש צורך להתריע מפניה ואף לנעול את הדלת בפניה . חורבן הבית השני העמיד בפני בני הזמן דילמה אמונית ודתית חמורה . היו שהגיבו בהסתגפות , אולם חכמים מנהיגי הציבור השכילו להעמיד חלופות מן המוכן : הדגשת מעלת תלמוד תורה לצד עבודת ה' במסגרת של תפילה "כנגד . "תמידים היו שהעמידו במקום ראיית פני ה' במקדש את צפייתו בחזון , את הירידה למרכבה , בבחינת "מלך ביפיו תחזינה עיניך" ( ישע' לג יז . ( הודות לכך נשתיירו טקסטים אזוטריים הקרויים בפינו בשם "ספרות . "ההיכלות במסגרתם התפתחה שירה עשירה , שבמקרים רבים גם נקטה אמצעים מנימוטכניים , ואלה הקלו את חדירתה , ולמצער בחלקה , אל תוך תפילת הציבור הממוסדת . ויש שפריטים מסוימים נקלטו רק במשך הדורות , ואף אלה בשלבים , ואולם 2 מכל מקום ניכרה השפעה מיסטית . עמד עליה בהרחבה מאיר בר אילן , וחוקרים אחרים הרחיבו במקצת את היריעה בנושאים אחרים . כל זאת נוסף לאמירות מסוימות של חכמי 1 חגיגה ב א . אמנם נחלקו חוקרים בימינו לפשר משמעותה המדויקת של המשנה . 2 בספרו סתרי תפילה והיכלות , ירושלים תשמ"ז .
|
|