המושגים: "שבועת התורה" ו"שבועת הדיינין"

עמוד:12

כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור וגנב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ... כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין ראה שבועת ה' תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם ודרשו במכילתא דרבי ישמעאל , נזיקין , ט"ו ( מהדורת הורוביץ , עמ' : ( 300 ונקרב בעל הבית אל האלהים לשבועה אתה אומר לשבועה או אינו אלא בשבועה ושלא בשבועה הרי אתה דן נאמר כאן שליחות יד ונאמר להלן שליחות יד מה להלן שבועה אף כאן שבועה ... מד , כאן בבית דין אף להלן בבית דין ... ( ושם להלן עמוד : ( 304 ולקח בעליו ולא ישלם מכאן אמרו כל הנשבעין נשבעין ולא משלמין שבועת השומרים באה , איפוא , על טענת הנתבע שהפקתו שהופקד בידו נגנב או נאנס , וכאשר נשבע — נפטר הוא מהתביעה ואינו משלם . בפרשה זו מצוי גם המקור לחיוב השבועה המוטל על ידי בית הדין על המודה במקצת הטענה . שם בפסוק ח' נאמר 1 "על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלהים יבא דבר שניהם . " ... ודרשו במכילתא דרבי ישמעאל ( שם , עמוד : ( 301 "אשר יאמר כי הוא זה שזה אומר זה הוא וזה אומר אינו הוא מכאן אמרו עד שתהא הודאה במקצת הטענה" . דין זה , שרק המודה במקצת חייב שבועה והכופר בכל פטור משבועה , מפורש גם במשנה , בשבועות ו' : 'א "מנה לי בידך אין לד בידי פטור מנה לי בידך אין לד בידי אלא חמישים דינר . "חייב וכן במשנה : 'ז " המלוה את חברו על המשכון ואבד המשכון אמר לו סלע הלויתיך עליו ושקל היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתני עליו וסלע היה שוה פטור סלע הלויתיד עליו ושקל היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתני עליו ושלשה דינרים היה שוה חייב . '" " דכתיב לא יקום עד אחד באיש לכל עוון ולכל חטאת לכל עוון ולכל חטאת הוא דאינו קם אבל קם הוא . "לשבועה עיין גם בתוספתא , שבועות , ה' 'ד— 'ג ( מהדורת צוקרמנדל , עמוד 3 . ( 451 לשינוי הגירסא במדרש זה , עיין להלן עמוד 4 . 52 במה שכן חייב כופר הכל , הרי זה בשבועת היסת , כאמור בבבלי , שבועות מ' ב' - . " מנה לי בידך אין לך בידי פטור אמר רב נחמן ומשביעין אותו שבועת 5 . "היסת ר"ש צייטלין דן במשנה זו בקשר לדיני משכון , במאמרו 1 JQR כרך ששים , מספר , 2 מעמוד 89 ואילך . ועיין בפיהמ"ש לרמב"ם . 6 על הטעם שהמשנה השמיעתנו פעמיים שהמודה במקצת חייב וכופר הכל פטור , הן במשנה א' והן במשנה , 'ז עיין בהערה הבאה .

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר