פרק ראשון: מבוא

עמוד:10

רבו הרוחני של רצ”ה הוא האר”י הקדוש . רצ”ה מפרש את הזוהר בדרכו של האר”י , מתפלל על פי כוונות האר”י ופוסק להלכה ולמנהג על פי הזוהר והאר”י . על כן , הבנת דרכו של רצ”ה מלמדת אותנו פרק חשוב סביב שאלת התקבלותה של קבלת האר”י בתולדות החסידות . מעבר לכך , נעסוק בהבנת המתודולוגיה והרעיונות שבבסיס פירושו הלוריאני של ר’ צבי הירש מזידיטשוב , שבעקבותיו באו שני פירושים נוספים לזוהר - זה של אחיינו-תלמידו ר’ יצחק אייזיק מקומרנא וזה של ר’ אליעזר צבי , בנו של ר’ יצחק אייזיק . כל הפירושים הללו טרם נחקרו די הצורך , ואנו נבקש להוסיף את תרומתנו לעיון המתבקש . רצ”ה חי ופעל בגליציה של תחילת המאה , 19-ה שנחשבה באותו זמן למחוז בעל חשיבות משנית ביחס לאזורים שבהם התחוללו התהליכים המשמעותיים של אותה תקופה . אחד התיאורים של אותה עת רואה את גליציה כ- עולם פראי , מוזר , מגוון , גרוטסקי למדי ... כאן חיו פולנים , רותנים , ארמנים , רומנים , יהודים , קראים ורוסים . אנשי הממשל והאינטליגנציה היו , לפחות קצתם , אוסטרים . זו היתה , אל נכון , אנדרלמוסיה של אורחות חיים , של מלבושים ושל עדות שונות . גם יהודי גליציה סבלו שנים ארוכות מתדמית ירודה בעיני אחיהם . ה’גאליציאנער’ נחשב כאדם ערמומי , שאינו ישר ואינו מעורר כבוד . אולם , בו בזמן , התחוללו בגליציה מאבקים חשובים בין החסידים למשכילים , מאבקים שעצם קיומם מורה על התסיסה התרבותית שפיעמה שם , במקום שהפך מאוחר יותר לאחד ממרכזי הציונות החשובים שבאירופה . רצ”ה איננו דמות חסידית מן השורה הראשונה . רבים בינינו בקיאים בתולדותיהן ובתורתן של דמויות חסידיות רבות , החל מן הבעש”ט , המגיד ממזריטש ור’ אלימלך מליז’נסק , המשך באדמו”רי חב”ד ור’ נחמן מברסלב , ועד ר’ יהודה אריה לייב מגור ור’ יואל מסאטמר . מעטים יותר הגיע לאזניהם שמעו של רצ”ה . מעטים עוד יותר יכולים לאפיין את המיוחד שבדמותו ובהגותו . אף על פי כן , נראה כי דווקא הדמויות המשניות , המצויות וחיות באזורים בעלי חשיבות פחותה , יכולות להאיר תהליכים היסטוריים ורוחניים חשובים , אף מעבר לזמן , 7 מנדלסון , מאוריצי גוטליב , עמ’ . 15

הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר