|
|
עמוד:13
לקהילות ישראל בגולה וליישוב בארץ . בבית הכנסת הקטן שבביתו הנהיג כל יום שישי לפני הצהרים התוועדות לשם עיון למעולים שבתלמידי חכמים בירושלים . עיון זה היה מלווה ויכוחים והתנצחות בהלכה מצד משתתפיו , אשר התכוננו לכך במשך כל השבוע . פעילותו המדינית ההתרחשויות המדיניות בארץ ישראל החלו תובעות יותר ויותר את התערבותו של הרב הראשי . בימי מאבקו של היישוב נגד הספר הלבן וגזירותיו עמד בקוהחזית , התייצב בפני השלטונות הבריטיים להבעת מחאה על סגירת שערי המולדת בפני אחים-דוויים , פליטי גולה אכזרית , ותביעה להתיר כניסתם לאלתר . עמדתו הגאה בהפגנות נגד הספר הלבן והקריעה הסמלית שקרע מסמך מחפיר זה קבל עם ועדה נתנו ביטוי ממצה לרחשי העם כולו . יחד עם זאת לא נרתע בשעת הצורך גם מפני שתדלנות - כדרך השתדלנים בישראל בכל הדורות . בשלבי המגע השונים של גורמי הבעיה הארץ-ישראלית – היהודים , הערבים והבריטים – היה בין המופיעים ותובעים את זכותו של העם היהודי על ארצו . כך העיד בשנת תרצ"ח בלונדון בפני "ועדת פיל" והשתתף בשנת תרצ"ט בוועידת "השולחן העגול" בין יהודים וערבים מארץ ישראל , שנקראה על ידי ממשלת אנגליה . הצלת יהודים בימי השואה מלחמת העולם השנייה ושואת יהדות אירופה העמידו את הרב הראשי לארץ ישראל בפני משימות-ענק והוא התגייס במלוא כוחותיו , יצא למסעות ארוכים , מפרכי גוף ונפש , על מנת להציל את הניתן להצלה . באביב ת"ש יצא למסעו הראשון , שהיה מיועד בעיקר להצלת רבנים ותלמידי ישיבות מפולין וליטא , אשר התרכזו בליטא וביקשו דרך להימלט מיד האויב . לאחר ניסיונות רבים נמצאה דרך מילוט דווקא במזרח הרחוק , ומאות רבנים ותלמידיהם מצאו מקלט תחת השלטון היפני . באותו פרק התקרבו צבאות רומל למצרים ונשקפה סכנת פלישה גרמנית לארץ ישראל . הציר הבריטי בוושינגטון , לורד הליפקס , ניסה לשכנעו שלא יחזור
|
|