חכמים כרך רביעי: ממשנה לתלמוד

עמוד:7

פתח דבר " ובצאתנו מכרך ' חכמים ג ' נאמר למחברו : אם למדת תורה הרבה נותנים לך שכר הרבה , ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך . האם תהיה זו בקשה גדולה מדיי לראות גם את ' חכמים ד , ' אשר יוקדש מן הסתם לאמוראי ארץ ישראל בני המאה השלישית , מצטרף אל שלשת חבריו , להגדיל תורה ולהאדיר "? במילים אלו חתם פרופ ' אביגדור שנאן את דברי המבוא שלו לחכמים חלק ג , לפני שלוש שנים . אודה ה ' בכל לבב שזיכני לעמוד במשימה ולהגיש לקוראים את הכרך שלפנינו . שנים רבות עברו מאז פקדתי את ספסלי החוג לתלמוד של האוניברסיטה העברית בירושלים , שם נפתחו עיניי לאוצרות כתבי היד ולקריאה הביקורתית של חכמת ישראל . הכניסה לתוך כבשונה של היצירה התלמודית גרמה לי ליראה ומול עיניי עמדו מורי החוג הידועים בזהירותם ובהקפדתם על כל תג ותג מאותיות הספרות התלמודית . זהירות ראויה זו עלולה לשתק ולחסום את היצירה , המבקשת מטבעה לנבוע ולזרום באופן חופשי יותר . בכתבי את הספר מצאתי עצמי נע בין עולם השפע לבין עולם הבלימה ומנווט את כתיבתי בין מידה מסוימת של חופש לבין הרצון לעמוד במבחן הביקורת . כעת , עם סיום החלק הזה , אני נושא תפילה שדמותם של חכמי ישראל הכלולים בספר הזה , הם ומשנתם , יתגלו ביפי קומתם וכצורתם המקורית . ככל שסדרת " חכמים " מתקדמת ומתקבלת בציבור הרחב אני חש בבטחה שדברי חז " ל הם המעיין העיקרי ממנו נוכל כולנו , מקצה לקצה , לרוות . בעקבות " חכמים " מצאתי עצמי במפגשי לימוד ברחבי

משכל (ידעות  ספרים)


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר