הקדמה ערן שלו *

עמוד:8

אפשר לראות את המאה השמונה עשרה — ולא את המאה העשרים — כ " מאה האמריקנית . " עם הולדתו של פרנקלין , אחרי כמאה שנות התיישבות בריטית בצפון אמריקה , כללה ההתיישבות הזאת רק עשרות אלפים בודדים של מתיישבים שהתרכזו בעיקר במסצ'וסטס ובווירג'יניה . אמנם היסודות להתיישבות ענפה הונחו במהלך המאה השבע עשרה , אך ב 1700 היו הקולוניות באמריקה הצפונית מרכזי התיישבות פריפריאליים וזניחים של האימפריה הבריטית ( שעושרה התרכז באיים הקריביים , מפיקי הסוכר . ( אף שהחברות הבריטיות הצעירות הללו כללו כמעט אך ורק מתיישבים אנגלים , הן לא דמו כלל ועיקר להורתן האירופית ; וירג'יניה ומסצ'וסטס , שהיו שונות בתכלית זו מזו , לא הזכירו אפילו במעט את החברה האנגלית המעודנת והמפותחת של זמנן . אולם לקראת סוף המאה השבע עשרה ובמהלך המאה השמונה עשרה נוסדו מושבות חדשות ( ובכללן פנסילבניה , שפרנקלין ישתקע בה , ( זרם המהגרים התגבר עד מאוד ונעשה מגוון — מגוון יותר מבכל מקום אחר בעולם באותה עת : עם הכרזת העצמאות האמריקנית בשנת 1776 היו בארצות הברית הצעירה ארבעה מיליון וחצי תושבים בני אומות שונות ( רוב רובם של המהגרים במאה השמונה עשרה הגיעו מאנגליה , ( גזעים שונים ( ההגירה המאסיבית הכפויה של עבדים אפריקנים לאמריקה הצפונית התחוללה במאה זו ) ודתות שונות , בעיקר זרמים פרוטסטנטיים . הכלכלה צמחה יותר מהר אף מהגידול הדמוגרפי , ומוסדות חברתיים , כלכליים ופוליטיים הבשילו . למרות השינויים שעברו על הקולוניות ולמרות רבגוניותן ומורכבותן הכלכלית והחברתית , הקולוניות באמריקה הצפונית ערב המרד , דמו לאנגליה יותר מבכל עת אחרת . היה זה אירוני , שדווקא אז , כשהן נעשו למעין דגמים של ארץ האם , הכריזו תושבי שלוש עשרה הקולוניות על עצמאותם , ובכך פתחו דף חדש בהיסטוריה העולמית . בנג'מין פרנקלין , יותר מכל אחד אחר מבני דורו , גילם את התנופה ההיסטורית המרתקת

נהר ספרים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר