|
|
עמוד:9
הקדמה הספר כל יום הוא טרבלינקה חושף בפירוט חסר תקדים את היסודות המשותפים להשמדה הנאצית ולשעבודן וטביחתן של חיות בלתי אנושיות בידי החברה המודרנית . יתרה מזאת , לראשונה מוצג בפנינו גוף עדויות נרחב באשר לזיקה עוכרת השלווה בין ניצולם של בעלי החיים בארצות הברית לבין הפתרון הסופי של היטלר . ד"ר פאטרסון מזכיר לנו כי השיטות המקובלות בבית המטבחיים האמריקני הן ששימשו כדגם לטבח שערכו הנאצים בבני אדם בתקופת השואה . הוא אינו מניח לנו לשכוח ששיטות אלו רווחות עד עצם היום הזה . אבל הספר המונח לפנינו אינו מסתפק בכך . באמצעות מחקר מקיף בגזענות המושרשת בטבורה של התרבות האמריקנית — גזענות שהיטלר עצמו נדרש אליה כמופת לעתים קרובות — החיבור מתחקה אחר התמיכה שהעניקה ארצות הברית לאידיאולוגיות שדגלו בהשבחת הגזע ולאמצעים בעיקור בכפייה , ועומד על התפקיד שמילאו העמדות הללו כהתגבשותו של הפתרון הסופי . שעתו של חשבון הנפש הזה הגיעה זה מכבר ; בלעדיו , לא יהיה בכוחה של החברה האמריקנית לשוב ולשקול את הערכים , שדבקותה בהם היא שהפכה אותה לתרבות המנצלת בעלי חיים בהיקף אשר לא נודע כמותו בהיסטוריה האנושית . הספר כל יום טרבלינקה גדוש בגילויים מסמרי שער , ובכל זאת , הוא נושא אלינו מסר של תקווה , חלקו האחרון של הספר מגולל את סיפוריהם של מי שזיקתם אל השואה — כקרבנות או כמקרבנים — הניעה אותם לפעול למען שחרורם של בעלי החיים . אם ההתנסות בסבל עשויה להניב טוב כלשהו , הרי הטוב הזה מתגלם במפעלם של מי שזכר סבלם דרבן אותם לפעול להקלת סבלם של אחרים . אני רואה בהוריי שלי מופת לאותם בני אנוש , שהסבל שהתנסו בו בעצמם לא החניק בהם את הדחף לפעול להקלת סבלם של אחרים . שניהם אהבו בעלי חיים בכל לבם והזדהו עמוקות עם מצוקותיהם . סוסים היו אהבתו הגדולה של אבי .
|
|