|
|
עמוד:13
הקדמה ספר זה מציע קריאה צמודה לקובץ של סיפורי תנ " ך מרתקים , המתארים מפגשים בין האל ומספר דמויות אנושיות : משה מול הסנה הבוער ; יעקב במאבקו ב " איש " מסתורי על נהר יבוק ; אליהו במפגשו בה' בהר חורב ועוד . מרבית הסיפורים מוכרים היטב ; בחרתי בהם מפני שהם מיטיבים להמחיש היבט בולט ומפתיע במקרא - על פיו ייתכן מגע בלתי מתווך בין אלוהים ואדם . בטקסטים הללו אלוהים נתפש כנוכח ונגיש , בהשוואה לסיפורים אחרים במקרא . בכל סיפור פונה האלוהים אל דמות מסוימת בדרכים ייחודיות , ותגובתן של הדמויות מובילה לעתים למהפך אישי - לתפישה עצמית חדשה ולמפנה יסודי בתדמית ובזהות האישית . המושג " תיאופניה " יופיע פעמים רבות בספר בנוגע למפגש עם האלוהות , הכולל מרכיב חזותי משמעותי . בכל הטקסטים אותם אחקור , היסוד החזותי בולט כגורם ראשון במפגש , ותופעת הראייה היא מהותית לאירוע . היות שךאות האל אינה חוויה שגרתית במקרא , שהרי קיים איסור על ייצוג כלשהו של האל - התמקדות בהיבט זה של החוויה מסגירה את עוצמתם וייחודם של הסיפורים הללו . בעוד שאלוהים מעביר מסר מילולי דומה לדמויות השונות , כל מפגש חזותי הוא כאמור שונה וייחודי . למרות המרחק בין תפישות האלוהים של ימינו לבין סוג הקרבה המתואר בטקסטים הללו , ענייני בהם נובע מהערכתי את משמעותם העמוקה והבלתי רגילה . חשיבותם מונחת בתהודה שהם יוצרים ברמה המיתית והפסיכולוגית כאחת . בעוד שרעיון התפישה העצמית בהם דומה למושג העצמיות שלנו , הם גם מציגים דימוי הרואי במפגש עם אל בעל כוח כביר , תופעה שהיא מעבר להתנסות היומיומית שלנו כבני אדם . בחלום הסולם , יעקב עובר מהפך פנימי , ובמאבקו עם המלאך הוא מהווה פרדיגמה של הדמות ההירואית . שילובם של שני המרכיבים הללו מעניק לסיפורים עוצמה ועומק , מכין את הקרקע לחוויה היפוכיה , ומרמז לתמורה פנימית ולהכרה חדשה באשר למקומו של הפרט בעולם . תהיה אשר תהיה המציאות החווייתית והרגשית המקופלת בטקסטים אלה , בצורתם הנוכחית הם הרי יצירות ספרותיות , ולפיכך נראה כי דגם
|
|