מבוא

עמוד:12

כביכול חלף מעל ראשם , והספר לא נתפס כשבתאי כפי שלא נתפס כך אצל רבים משלומי אמוני ישראל באירופה , עד שגדולי החכמים מציינים את שמו ומסתמכים עליו באופן חופשי . התשוקה הפנימית הטבועה בקרב יוצרים והוגים לפרסם את הגיגי לבם ורוחם באה לביטוי גם במגרב . לפעמים מנמקים זאת משום " כאש בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל " ( ירמ' כ ט , ( לפעמים מטעם " אל תמנע טוב מבעליו " ( משלי ג כז , ( ולפעמים כחובת מילוי חלקו האישי של כל ארם בהבנת התורה , בהתאם לתפיסה הקבלית . ואכן , יצירות שונות נכתבו , ספרי תיקונים הועתקו ואף נערכו , ומקצת מן המחברים כתבו כבר בגיל צעיר למדי . סקירת היצירה הצפון אפריקאית בתחום הקבלה , לרבדיה ולסוגיה , היא אפוא נושאו של החלק השלישי . ברם , בלא להיכנס לשאלה הנצחית - אם ההיסטוריה יוצרת את האדם והמנהיג או להיפך - אין להתעלם מן הנפשות הפועלות ומן התהליכים שהן נוטלות בהם חלק . משום כך שילבנו בראש הספר , בחלקו הראשון , את תהליכי התפתחותה של הקבלה בכל אחת מארצות המגרב , תוך ציון האישים הידועים כמקובלים , בין שנטלו חלק חשוב ובין שנטלו חלק מועט . מבחינה זו , ידיעותינו המפורטות יותר על מקובלים רבים שפעלו במארוקו באות לידי ביטוי בהיקף " רשימת המקובלים " האלפביתית שהצגנו במסגרת הפרק הראשון . אישים אלה הם שהובילו את התפתחות הקבלה ומעמדה בארצות המגרב , איש איש בדרכו , ברוחו ובהישגיו , והם שהניבו את הפירות המוצגים בחלקים השני והשלישי . שתי עובדות צריכות לעמוד לנגד עינינו משום שהן מונעות סקירה מלאה יותר : ראשית , מיעוט בתי הדפוס בארצות המגרב גרם לכך שחיבורים רבים של חכמיהן לא נשתמרו , כפי שמלינים הם בהזדמנויות שונות . שנית , אובדן ספרים בשל גזירות ורדיפות . נסתפק כאן בעדות טראגית , אחת מני רבות , מראשית המאה הי " ן . מעתיק ספר הישר ומביאו הראשון לבית הדפוס ( ונציה שפ " ה , ( הוא ר' יוסף בן שמואל , מספר בהקדמתו , כי מוצאו מ " עיר ואם בישראל , עיר גדולה של חכמים ושל סופרים , העיר המהוללה פאס יע " א . " בשנת גע " ש ( 1613 ) ברח ממנה בגלל סכסוכים פנימיים בחצר המלוכה , שבעטיים נחתו צרות על היהודים , ובין שאר הפורענויות - " כמה וכמה ספרים , מינים ממינים שונים , חדשים גם ישנים , מהם מדפוס מהם מכתיבת יד , חדשים מקרוב באו , רובא דרובא 22 נשרפו נקרעו ונגנזו תחת המפולת . " אם כי היו , לצערנו , גם " פגעי טבע " כגון זה שארע לספרייתו העשירה של ר' יוסף סירירו שכלתה בשרפה ( מ " ר , ס ע " ד . (

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר