הקדמה

עמוד:9

ה ק ד מ ה בספר זה מנסה אני להציג את ניתוח המהפכה במסגרת הנראית לי כחדשה . אין אני מנסה להוסיף דבר חדש לניתוח סיבותיהן של המהפכות — כמו בקונפליקט בין עיליות או בקונפליקט מעמדי , או בגורמים פסיכולוגיים חברתיים שונים אשר נחקרו לרוב בספרות . מכאן שעיקר ענייני כאן הוא בשאלה שהספרות המקצועית לא הרבתה לדון בה : באילו נסיבות ובאילו תנאים מביאות סיבות מעין אלה לתופעות שכונו מהפכות , ולטראנספורמאציות מהפכניות של החברה ? התבוננות מדוקדקת יותר ברשימתן של סיבות אלה מגלה , כי במקרים אחדים הן מביאות לשקיעתם להתפוררותם של משטרים או אימפריות ; ובמקרים אחרים הן מביאות לשינוי חברתי ולטראנספורמאציות מרחיקות לכת , אולם מבלי שאלה יהיו יצוקים בדפוס האופייני למהפכה . לשון אחר : בעוד שקונפליקט חברתי , הטרודוקסיה , התמרדות , שינוי וטראנספורמאציה טבועים בעצם טיבה של החברה האנושית , הרי אותו שילוב של רכיבים אלה אשר מאפיין את המהפכה ה'אמיתית' או ה'קלאסית' הוא בבחינת תהליך יחיד במינו של טראנספורמאציה חברתית המתרחשת רק לעתים רחוקות ובתנאים מיוחדים . בהתאם לכך מטרתו המרכזית של ספר זה היא לנתח את התנאים והנסיבות ההיסטוריות שבהם מתארעות מהפכות וטראנספורמאציות מהפכניות . גישה זאת מציבה את בעית המהפכה בתוך מסגרת המחקר ההשוואתי של הציבי ליזאציות , מחקר שבו אני עוסק מזה שנים רבות . לראשונה דנתי בבעיה זאת בספרי ' המערכות המדיניות של האימפריות' ( ניו יורק . ( 1963 גם בספר שערכתי 'סוציולוגיה מדינית' ( ניו יורק , ( 1970 ובמיוחד במבואות שבו , דנתי בניתוח השוואתי של מערכות פוליטיות . המשכתי לדון בזה בשורת חיבורים בתחום המודרניזאציה , שנתפרסם בספרי 'מודרניזאציה' מחאה , ושינוי' ( אנגלווד קליפס . ( 1966 הספר שנתפרסם לאחר מכן , הוא 'מסורת , שינוי ומודרניות' ( ניו יורק , ( 1973 ובו סקירה וניתוח ביקורתיים לגבי הגישות השונות למודרניזאציה ; וכן באוסף המאמרים שלו בעברית 'פרקים בניתוח תהליכי המודרניזאציה' ( ירושלים תשכ " ז . ( מחקרים אלה חייבו אותי לחזור ולהעריך רבות מן הבעיות המרכזיות בתחום התיאוריה הםוצ

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר