|
|
עמוד:10
מבוא בספר זה אנו מתארים את הדינים , המנהגים , התקנות והאמונות העממיות בנושא של הורים וילדים , כפי שהם משתקפים בספרותם של חכמי מרוקו , אלג'יריה , תוניסיה כולל ג'רבה וטריפולי ( לוב , ( מגירוש ספרד עד המאה ה 20 וראשית המאה ה , 21 תקופה של כחמש מאות שנים . רוב העדויות הן מהמאות ה 18 עד ה . 20 נוסף למקורות שרובם מספרות התשובות , הזכרנו את המנהגים , האמונות העממיות והפיוטים , וכן מידע שהגיע לידינו ממקורות חיצוניים , כמו תיירים יהודים ונוצרים מאירופה שביקרו ורשמו את חוויותיהם , וממצאים של אנתרופולוגים וסוציולוגים שנוגעים לנושאים הנידונים לגבי היהודים שחיו בהרי האטלס ובמדבר סהרה . כמו כן רשמנו זיכרונות של עולים מצפון אפריקה , והדים בסיפורת העממית ובשירה . בהערות ובביבליוגרפיה הזכרנו גם מקצת הדינים והמנהגים המקובלים בשאר תפוצות ישראל , מהם השונים או התואמים את אלה הנהוגים בצפון אפריקה . בדברים שהבאנו מודגשת השאיפה להמשכיות האומה , נוכח תמותת תינוקות גבוהה , מחלות , מגפות , בצורות ומצוקה כלכלית , והחשש מאובדן המשפחה . בעיות אלה מסבירות את התופעות האופייניות כמו נישואי בוסר , נישואי אשה שנייה ולעתים שלישית . בכתובה של 'המגורשים / כלומר מגורשי ספרד , בניגוד ל'תושבים' שחיו במגרב לפני הגירוש , היה נהוג להתנות בכתובה , שהבעל לא יישא אשה שנייה אלא בהסכמת הראשונה . אולם תנאי זה פקע כאשר האשה הייתה עקרה . לגבי ניתוק הנישואין במקרים בהם הבעל היה עקר , גישות החכמים היו שונות . אנו עוקבים בספר אחר השלבים השונים של הנושא , החל מהנישואין דרך נישואי בוסר , נישואי קטינה לזקן , חשיבותו של בן זכר כממשיך השם והמסורת של המשפחה , תחליפים לצאצאים , וכן חייה של האשה : עקרות , הריון , הפלות , לידה , שמירת התינוק והיולדת , פטירת יולדות , תינוקות וילדים , ריבוי טבעי , הנקה , ברית המילה ופדיון הבן , החינוך המסורתי , הילד במשפחה ובקהילה , בר מצוה , בת מצוה , הכשרה מקצועית של בנות , חובת ההזנה שחלה על ההורים במקרים של ניתוק הנישואין ; זיקת ההורים לבן ולבת ולעתים זיקת הסבתא והסב אליהם , היתום והיתומה - הדאגה לקיומם במשפחה ובקהילה . בביבליוגרפיה הנלווית לפרקים השונים רשמנו גם מבחר מהספרים
|
|