מבוא

עמוד:12

המנוצחים הציג בדמות נשים חלשות וחסרות אונים . המחזאי היווני אייסכילוס ( Eschylos ) הציג במחזותיו את הצד השלילי שבמלחמות . בטרגדיה אגממנרן , מביעה המקהלה את שמחתה בשל ניצחון יוון על טרויה , ויחד עם זאת היא מסבה את תשומת לב הצופים לאבדות הרבות שנגרמו ליוונים במלחמה זו . בעיני רוחה היא רואה את הכדים בהם טמון אפר גוויותיהם של הנופלים שיישלחו אל המולדת , וכבר שומעת את קולות הזעם העמומים המופנים כלפי האטרידים , שגרמו למותם של האמיצים ביותר במאבק על אישה ! ( שורות 461 ואילך . ( המחזה הלנה , שהוצג בשנת 412 לפנה"ס , הוא סאטירה נגד המלחמה . הלנה מספרת ( בשורות 16 ואילך ) שפאריס הוציא מספרטה והעביר לטרויה , לא אותה עצמה אלא את צילה , את חזיון השווא שלה ! ואילו את הלנה האמיתית העביר הרמס שליח האלים אל המלך הזקן פרוטיאוס במצרים . יוצא אפוא שלשווא היו כל מסעם של היוונים ; עשר שנות המלחמה והמצור ; הריסת טרויה ; נדידת היוונים השבים למולדתם - כל אותה שרשרת של מפלות וחורבנות , של ייסורי האמהות , הנשים והעלמות של טרויה ויוון . במחזה הלנה נאמר הדבר בבירור : "למען חזיון שווא היה עמלנו" ( שם , שורה . ( 707 הרהורים אלה על מלחמות וסיבותיהן בכלל , ועל מלחמת טרויה כפרוטוטיפית , נהגו על ידי משוררים וטראגיקונים . אך גם היסטוריונים של הזמן העתיק כבר נתנו דעתם על הסיבה האמיתית למלחמה . תוקידידס , אבי ההיסטוריונים המדיניים , קובע שסיבות המלחמה , כמו סיבות כל המאורעות ההיסטוריים , הן טבעיות ולא על טבעיות ( כלומר : לא בגלל התערבות של האלים , למשל . ( סיבות המלחמה נעוצות , לדעתו , בגורמים כלכליים , חברתיים , מדיניים , פסיכולוגיים ועוד . מתוך כך תולה תוקידידס את סיבת מלחמת טרויה לא בחטיפת הלנה אשת מנלאוס בידי פאריס הטרויאני , אלא בעובדה שהיוונים שאפו לעשות הון , ואגממנון , החזק שבמלכי יוון , אילץ את הערים החלשות והכפופות לו לקחת חלק במסע המלחמה על טרויה . השאלה נשארה אפוא ללא מענה : מדוע לעיתים קרובות תיארו סופרים ומשוררים בזמן העתיק , כמו גם בסיפורי המקרא , את הנשים כעילה למלחמה ? אלו מחשבות רוחשות מתחת לפני השטח של תופעה זו ? אשר ליוונים , סובר נוקס ( Knox ) שצימצומה של האישה בחברה הפטריארכלית למסגרת הבית , יחד עם הילדים והעבדים , עלול היה

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר