|
|
עמוד:12
נקודת הראות של הספר היא העולם האינטלקטואלי של היהודים משנות ה 60 של המאה התשע עשרה ואילך . חשוב לנו לכן להדגיש כי הסיבה לכך אינה קשורה לנטייה להעמיד את נקודת המבט היהודית במרכז ולייחס לה ייחוד או ערך גדול יותר מנקודות מבט אחרות . ואולם , כפי שנראה , יהודים גילו במאה התשע עשרה ערנות מפליאה בכל הנוגע למתרחש ב"שוק הרעיונות , " עקבו אחר המתרחש בו והכירו הרבה ממה שהציע . התגובות של היהודים לתורת האבולוציה , לרעיון ההתפתחות ( ההשתלשלות ) ולתורת הגזע וההתמודדות שלהם עמם לא היו שונות באופן עקרוני מאלה של בני דתות ותרבויות אחרות . עם זאת , הן וריאנט ( variation ) שיש לו מאפיינים ייחודיים . היו הבדלים משמעותיים גם בין האופן שבו עשו יהודים אדפטציה ( adaptation ) לתורת האבולוציה ולרעיון ההתפתחות ובין האופן שבו עשו אותה אחרים . לכל אלה יש חשיבות בהיסטוריה האינטלקטואלית של היהודים בעת החדשה . אין צורך לומר שבמחצית השנייה של המאה התשע עשרה הציע "שוק הרעיונות" מגוון גדול של קטגוריות הסבר , מונחים ופרדיגמות , ודרווין , ספנסר , באקל ורנאן היו רק חלק מן ה"שוק" הזה . בחרנו לדון בשלושת האחרונים בזיקה לדרווין משום שיש ביניהם - וכן בין השלושה עצמם - קשרים גלויים וסמויים , ומשום שהם זכו למעמד נכבד בשיח האינטלקטואלי והאידאולוגי של היהודים בעת החדשה . אין כמדומה צורך לומר כי על הרקע האינטלקטואלי והמדעי שבו פעלו הארבעה ושעליו השפיעו יש ספרות מחקר גדולה ( שרק חלק קטן מאוד ממנה נזכר בהפניות , ( אך במסגרת הספר תקצר היריעה מלדון בו . התגובות של יהודים לתיאוריות של הארבעה והשימוש שנעשה בהן אינם מייצגים אסכולה או השקפת עולם מוגדרת . לפיכך , הרושם שהקורא יכול לקבל הוא של הקבץ מקרי של מאמרים מתקופות שונות ומקומות שונים שהקשר ביניהם מלאכותי . ואולם , לדעתנו המקורות שנביא נותנים ביטוי לחלק מאקלים התקופה ומושגי היסוד החדשים שלה וכן הם משקפים חלק מן "השאלות הגדולות" שהעסיקו לא רק הוגי דעות ופובליציסטים אלא גם את הציבור היהודי המשכיל . אין כמדומה צורך לומר כי את הפרשנויות לתיאוריות של הארבעה ואת השימוש שנעשה בהן צריך להבין במסגרת ההקשרים ההיסטוריים השונים שבהם פעלו המגיבים השונים ועל רקע הביוגרפיות האינטלקטואליות שלהם . ואולם , החלטנו שלא להרחיב בנושאים האלה שעליהם יש ספרות רבה .
|
|