|
עמוד:11
קיבלו פרשנויות שונות , ואף מנוגדות , ונעשה בהם שימוש ושימוש לרעה . השאלה שעל הפרק היא אפוא : מדוע נבחרו רעיונות מסוימים של דרווין לתפקד כטענות בשיח האינטלקטואלי והציבורי ומה מלמדת הבחירה ( כמעט התפתינו לכתוב : בררה טבעית ) שנעשה על אלה שעשו אותה . בניגוד לדרווין , תהילתם של ספנסר , באקל ורנאן חלפה כבר מזמן , וציון של יום הולדתם או של מועד הופעת אחד מספריהם כבר אינו אירוע ביךלאומי כמו ציון מאתיים שנים להולדת דרווין ומאה וחמישים 3 שנים להופעת מוצא המינים . עולים כאן על הדעת דברי אחד העם שלפיהם גורלם של הספרים "היותר נכבדים בתולדות ההתפתחות השכלית [ שהם ] מונחים בביבליותיקות בקרן זווית ואינם נפתחים אלא לעתים רחוקות . " בין הספרים האלה מנה משום מה את ספריהם של קופרניקוס , קפלר וניוטון . לאחר שהספר מילא את תעודתו , הוסיף אחד העם , הוא משתכח מלב , "ואם הלב מעצב , ההיגיון מוצא שכן [ שכך ] צריך להיות , כי אחר שאכלנו את התוך אין לנו חפץ עוד בקליפתו . " מוצא המינים בוודאי שלא נותר מונח בספריות לאחר שמילא את תעודתו ( ספר אחר של דרווין , חשוב לא פחות מקודמו - מקור האדם - נותר לעתים בצלו של הראשון . ( לעומת זאת , ספנסר , באקל ורנאן וספריהם , שזכו לתהילה לא פחותה ועוררו גם הם פולמוס , נשתכחו על מדפי הספריות והם נדחקו בעיקר להערות שוליים אף כי השפיעו לא פחות מדרווין על "העימות בין דת והמדע , " או על העימות בין "רוח" ו"חומר , " והכניסו ללקסיקון התקופה מונחים כמו "השתנות , " "שינוי , " " התפתחות , " "השתלשלות , " "קדמה , " "מין" ו"גזע . " למונחים האלה , שמצד אחד דנו ב"תנועה בזמן , " ומצד אחר מיינו וסיווגו את ה"מרחב , " היינו , תופעות הן בטבע והן בהיסטוריה האנושית , היה תפקיד בעל חשיבות עצומה לא רק להבנה חדשה של מעמד האדם בטבע ובהיסטוריה אלא גם לניסיונות להבנות מחדש את החברה האנושית . בעולם היהודי היה להם תפקיד בהבנה חדשה של מהות היהדות ושל תולדות העם היהודי , ולדעתנו , גם בגיבוש דפוסי הבנייתם מחדש . . 3 שמו של ספנסר נקשר בעיקר באידאולוגיה המכונה "דרוויניזם סוציאלי" ושמו של תאן באנטישמיות ובאוריינטליזם . נדון בכך בפרקים עליהם . . 4 אחד העם , 'פרורים ( שיחות קטנות על עניינים גדולים ) א : בין קודש לחול , ' בתוך : על פרשת דרכים , חלק ראשון , עמ' קלט ( נדפס קודם לכן בפרדס , ספר א , אודסה , תרנ"ב . (
|
|