הווירוס לא עוצר במחסום

עמוד:23

החדשה בירושלים : ( 1924 ) "רבות , לא נשתמש בתרופות ולא ברופא , שינתח את הגוף הזה כאוות נפשו . לא נתיר להם ( היהודים - ת . ב ( . לקרוע את בשר המולדת הגוססת שלנו . לא נסכים שהרופאים ישתמשו בתרופות שלהם . " ... את הגישה הפרגמטית המסורתית מבטא ד"ר תאופיק כנעאן , במכתב ששלח בשם האיגוד הרפואי בפלסטין למנהל שירותי הבריאות ( 1 947 ) ובו חלק על הצורך בבית ספר עברי לרפואה נוכח מספרם הרב של הרופאים היהודיים ביחס לגודל האוכלוסיה והביע את החשש כי הם גוזלים עבודה מרופאים ערבים . גישה פרגמטית מודרנית מבטאת בספר דייר ורסן אגבקיאן שאהין , הריקנית ללימודי תואר שני ופרופסור עמית למנהל חינוכי באוניברסיטת אל-קורס : ( 2002 ) " מקובל להניח שבעידן של שלום , צדק וכבוד , שיתוף הפעולה נעשה בלתי נמנע וחיוני . מאחר שכל טיפול רפואי מחיב מידה של שתוף פעולה , על מיגזר הבריאות הפלסטיני לחפש אפיקים לשיתוף פעולה עם מדינות אחרות באזור . אלא ששתוף הפעולה עם ישראל תלוי בכמה וכמה גורמים : עצמאותה של פלסטין היא תנאי מוקדם לשתוף פעולה בתחום הבריאות .... מתן חופש תנועה לעם הפלסטיני הוא תנאי חיוני נוסף ... אץ טעם לדבר על ניצול המתקנים בישראל להכשרת משאבי אנוש פלסטינים כאשר הם מוגבלים באופן חמור ביכולתם להיכנס לירושלים , להגיע לאוניברסיטאות הישראליות , או לבקר בבתי החולים בה . הפלסטינים יהיו מעורבים בשתוף פעולה כזה אם התהליך יחזק את יכולתה של מערכת הבריאות הפלסטינית . הנה כמה הצעות לשתוף פעולה : דו-שיח שישפיע על קבלת ההחלטות באמצעות קואליציות של אנשי מקצוע שונים בתחום הבריאות , הפקה משותפת של חומרי לימוד , קורסים ותכניות אקדמיות , חילופי מורים ומדריכים , התמחות והכשרה מעשית , יוזמות מחקר משותפות , פרסומים משותפים . '' את ההתיחסות האידיאליסטית לבריאות ביטא ד"ר ריאד זענון , מי שכיהן כשר הבריאות ברשות הפלסטינית בשנים , 2002-1994 בסמינר ישראלי-פלסטיני על רפורמות במערכות בריאות שהתקיים בבנין הג'וינט בירושלים בשנת : 1994 " גבירות ורבות ... אנו נמצאים כאן היום כדי לארגן ולתכנן רפורמות בריאות לטובת בני אדם - ישראלים ופלסטינים החולקים דברים רבים - בלי קשר ללאומיות , מין או דת . אנחנו כאן כדי להמיר שנאה ועוינות באהבה ושתוף פעולה , חורבן בבניה , הרג בהצלת-ח"ם , ומחלות בבריאות . " הישראלים : בין בסחוניזם לאידיאליזם בקצה האחד נמצאת התיחסות ל"תרבות הדם " הפלסטינית , כדברי אחד ממרואינ הישראלים , יוצא מערכת הבסחון : " שימי לב איך הם ( הפלסטינים - ת . ב ( . מנצלים את צפירות האמבולנסים להגברת ההיסטריה , ואיך הם משתמשים ברם להלהיב את ההמונים . " ... את הגישה הפרגמטית בהתיחסות ישראל לפלסטינים , כולל בבריאות - "אם תתנהג תקבל ; אם לא - לא תקבל" - מבקר ח"כ ד"ר אפרים סנה בפרק שכתב בספר על הניסיון לעבור מכבוש לממשל בעת כהונת ! כראש המינהל האזרחי ביהודה ושומרון ( 1985-1987 ) ולאחר מכן כשר בריאות . ( 1994-1996 ) הוא מציע גישה פרגמטית חלופית : לומר כן עם כמה חריגים במקום לא עם כמה חריגים . ובקצה השני של הרצף מבטא גישה אנושית ערכית , ד"ר רון לובל , סמנכ " ל ביה"ח בחילי ומי שכיהן בשנים 1994-1998 כסגן קמ"ט בריאות במינהל האזרחי ברצועת עזה : "בקרב בני משפחתי , כמה מהם ניצולי שואה , רווחים שני ערכי יסוד : כל בני-האדם נולדו שווים , וכולם זכאים לחיות בבטחון . אני מאמין שהערכים הללו יכולים לדור בכפיפה אחת כל עוד אנו מאמינים בחשיבותה של העבודה המשותפת ובצדקתה . '' מהמחקר ההסטור עולה גם , כי אנשי הבריאות יכולים וחייבים למלא תפקיד בריכוך עוצמת הסכסוך ובשמירת ערוצי הידברות פתוחים , כל עוד קובעי המדיניות וגורמי הבטחון מכירים בתרומתם ומאפשרים להם לפעול , גם בעיצומו של עימות צבאי . אנשי בריאות פלסטינים וישראלים שעבדו יחד בתקופת המינהל האזרחי בשנות השבעים והשמונים היו ממובילי שתוף הפעולה בשנות התשעים ; אנשי מחקר שהכירו את "האחר" דרך עבודתם האקדמית הפנימו את ההכרה ש ' יאפשר גם אחרת . " אנשי בריאות שהחליפו מסלול ועברו מעולם הרפואה לעולם הפוליס נשאו איתם גם דימויים חיוביים של יריביהם , לצד התנסויות קשות שליליות . לאחרונה אף המנהל האזרחי עצמו נתן חסות לפיתוח תורת הפעלה של הסיוע בתחום הבריאות לאוכלוסיה הפלסטינית במסרה להקטין את החיכוך ולהקל על מתן מענה אפקטיבי , התורה מסיעת בהכשרת קציני רפואה , תיאום וקישור . יתכן שתמונת העולם של המעורבים בשתו"פ מורכבת יותר , אך אין ספק שהיא בנויה ממצבי אמת ושלמה יותר . שנות התשעים התאפיינו בפרץ של שתוף פעולה במתכונת "עם לעם" ( People to People ) בתחומי הבריאות , תרבות וחינוך , איכות הסביבה , מים , חקלאות , מחקרים חברתיים ועוד . השחקנים המרכזיים היו ארגונים וולונטריים , אוניברסיטאות ומכוני מחקר ; חלקם מונעים ע " רצון לעודד דו-קיום ולתרום לפתרון הסכסוך וחלקם ע " מניעים הומניטריים ורצון לסיע לבנית יכולת אזרחית פלסטינית . חלק קטן מהפרויקטים המשותפים בוצע ע " גורמים ממשלתיים או בהשתתפותם . לרוב הפעילות ממומנת ע " תורמים בינ'יל ביניהם סוכנויות בינלאומיות , ממשלות וקרנות פרטיות . לפי מחקר של איפקר nrDnon ( IPCRI ) 1 ההקצאה הבינ"ל לתכניות "עם לעם " ישראליות-פלסטיניות בשנים 1993-2002 ב 20-25 - מיליון דולר והקיפה אלפי אנשים . הפוטנציאל לביצוע תכניות בשטח היה גדול בהרבה . עם התעצמות המאבק האלים בשנת 2000 הצטמצם היקף הפרויקטים החדשים , בעיקר בגלל הקושי להיפגש פנים אל פנים . יחד עם זאת - הפעילות הוולונטרית המשותפת נמשכה כל העת , בבריאות , בחינוך , בפעילות תרבות וספורט ועוד . הערה : המאמר לקוח מתוך ספר שנערך ע" הכותבת יחד עם ד"ר רפיק חוס"ני והופיע בהוצאת עם עובד .

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר