|
|
עמוד:22
הווירוס לא עוצר במחסום גם בעידן העימות הישראלי פלססיני יש מקום לשיתוף פעולה בין היתר בתחום הבריאות כי גם הבריאות היא נכס אס 0 ר 0 גי מאת : תמרה ברנע מנהלת תוכנית מזה"ת של הג'וינס לקידום ש"פ בבריאות ובשיקום הסכסוך הפוליטי והעימות הצבאי המתמשכים באזורנו גובים מחיר כבד בחיי אדם , בבריאות הפיזית והנפשית של האוכלוסיה , בערכים הקשורים לכבוד האדם ולמשמעות החיים . זאת לצד פגיעה בתשתיות אזרחיות , ביכולת הכלכלית , בסביבה האקולוגית ועוד . עימות מזוין המתמשך על פני עשרות שנים , הוא גורם סיכון חמור לבריאות הציבור , ישראלי כפלסטינ , בדורנו ובדורות הבאים . השפעותיו יתבטאו בנזקים מצטברים של חרדות וטראומות , התגברות השנאה והאלימות , הידרדרות במצב התזונה של ילדים למשפחות עניות ופגיעה בהתפתחותם , עליה במספר הנכים , פגיעה במערכת המשפחתית , המשמעותית כל כך בחברה הישראלית והפלסטינית ועוד . הספרות המקצועית הבינלאומית הנוגעת לממשק שבין בריאות וצבא עוסקת בעיקר בהשפעת תחלואה ואפידמיות על נצחון צד אחד במלחמה , או תבוסת הצד השני , וממעטת לעסוק בהשפעה המצטברת שיש לסכסוכים המתמשכים על בריאות הציבור . מועטים גם המפגשים בין קהילת אבותיי הבריאות וקהילת העוסקים בחקר הסכסוך ונדירים הכנסים המוקדשים לנושא . כך בעולם וכך גם בישראל , כך בצבא וכך באקדמיה . גם התקשורת מתמקדת , בדרך כלל , באספקטים של הבריאות הקשורים מידית למרכיבי העימות הצבאי - אמבולנס שהוביל מחבל פלססיני או חגורת נפץ , או יולדת שילדה במחסום ולד מת כי לא הגיעה בזמן לבית החולים - או במעשים נאצלים דוגמת תרומת איברים של פלססיני שנהרג בתאונת דרכים או התגיסות של רופא יהודי להצלת פג פלססיני . יש ענין רב בוירוסים ומחלות חוצי גבולות דוגמת הפוליו , קדחת השקע האפריקני , שחפת ואיידס . פחות ענין יש בנזקים ארוכי הסווח של המאבק , או לחילופין ברווחים ארוכי הטווח של שתוף פעולה בבריאות תוך כדי הסכסוך . הספר"הווירוס לא עוצר במחסום , " הנמצא בספריית מל"מ . נועד למלא חוליה חסרה בלימוד ההסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטינ : 1 הזיקה בין בריאות הפלסטינים והישראלים , הקשר בין מערכות הבריאות ואנשי הבריאות , והתפקיד שממלאת הבריאות - לעתים כלי במאבק הלאומי ולעתים גשר לדו-קיום . הספר נכתב מזוית ראיה של אנשי בריאות שמילאו תפקידי בריאות בשנות הקונפליקט ? רופאים , אחיות , מנהלי שירותי בריאות , חוקרים ומורים - ישראלים ופלסטינים , ותוגבר ע" מספר מומחים בינ " ל הקשורים למציאות המזרח-תיכונית . לצורך המחקר שליווה את כתיבת הספר רואינו גם אנשי צבא , מזרחנים וחוקרי הסכסוך . האם ביכולתם של אנשי בריאות הציבור לפעול למזעור הנזקים , או שמא רק לגנרלים ולמדינאים שמורה זכות זאת ? האמירות המקובלות בציבור הרחב מעידות כי תחום הבריאות נתפס במידה רבה , כגשר לשלום וכי לגיטימי לשתף בו פעולה גם בעיצומו של קונפליקט 'שהרי הרופאים מחוייבים אפילו לטפל באויב בתוקף שבועת היפוקרטס . יחד עם זאת , מסקירת מאה שנות מפגש בין אנשי בריאות פלסטינים וישראלים ובין ארגוני בריאות ומערכות בריאות עולה , כי את הבריאות ניתן לגייס למלחמה כמו גם למען השלום , ע" כל הצדדים לקונפליקט . הפלסטינים בין לאומיות להתפיסות הדימויים הפלסטיניים נעים על רצף שבקצהו האחד התיחסות לבריאות היא כבסיס ללאומיות הערבית , דרך גישה פרגמטית המנסה לשמור על פרנסת הרופאים הערביים , אל התייחסות לבריאות כפלטפורמה לעבודה משותפת ועד לתפיסת הבריאות כהזדמנות לפיוס ואהבת אדם . בקצה הלאומני של הרצף נמצא את השיח' פרוק , 1 המופתי של שכם , שהשתמש בדימויים רפואיים בנאומו הנשיאותי בוועידה הערבית של המפלגה הלאומית הערבית אמבולנס בשסחים . לאנשי הבריאות , יכולת למזער נזקים
|
|