בפתח הדברים

עמוד:12

דחיפות הנסיון לבטלה ולבקש את הטעם ואת המשמעות החסרים . התערערות תודעת השייכות לעם , לתרבותו הייחודית , מתגברת בתקופה זו בכל מקום , על כן אפשר למצוא סימונים רבים לאשליה של ביטול כל ייחוד ולאשליה שניתן לעצב 'עולם אחד' אשר עם 'שחרורו' מתווי ייחוד מסורתיים , 'ישתחרר , ' כביכול , גם מעולה הכבד של השונות : שנאה , מלחמות , אפליות . הדור של שנות החמישים והשישים , זה שאחרי מלחמת העולם השניה , נתפס בגקל לחלומות של אוניברסליום ( אשר גמ האוניפורמיזם התרבותי הוא מסימני ההיכר שלו , ( ולטשטוש האבחנות הרוחניות ' המנכרות' עם לעם . בודאי לא היה זה נכון לטעון כאילו צעירים יהודים בלבד , או בעיקר , היו נושאי דגל הקוסמוםוליטיות החדי שה ; אולם לא רחוק מן האמת הטיעון כי בקלות יתר נתפסו צעירינו לאשליה כי הקוסמוס כולו הוא בבחינת פוליס , וכאילו כל יושבי תבל מהווים קהילה אחת ממוזגת , או שיכולים להוות כזו . בגולה , אפשר למצוא הסבר לתופעה זו במצבם הנפשי והרוחני של יושבי הפזורה , שמתוך ייחודם הרוחני חסרים את השלמות עם סביבתם , וזאת כאשר גם בתוכם פנימה נידלדל הייחוד . ואילו בקרב צעירי ישראל נתחזקה מעין ריאקציה לאותה שלמות של תנועת התחיה , בגלל העדר תכנים מחסנים מבפנים . מתוך סיבות שהיום יום הישראלי בתקופה זו גרמן , היו גילויי הקוסמופו ליטיות אצלנו אולי פחות ראוותניים מאשר במערב , אבל העמיקו יותר לחדור , דווקא משום שבאורח סובלימטיבי הודחקו הספקות במקום שיתפרצו בפומבי — אל איזו תסיסה פנימית , ובתוך כך נתחייב הישראלי לתפקד לפי התביעות של נסיבות חיים , אשר לא עלה בידו לישבם עם מחשבותיו הסחורות . ממילא היו המסקנות דראמטיות עוד יותר : ירידה מהארץ בפועל , והרבה יותר מזה — ירידה ברוח . בגבור המצוקות גברה הדחיפות שבחיפוש דרך להיחלץ מן הרפיון . דומה , כי לצורך הזה מודעים אף אלה אשר לכאורה כבר 'מעבר לכל / ואינם מעריכים מימושו של ייחוד יהודי כתנאי לקיומם וכמקנה לו משמעות . האשליות של שנות החמישים והשישים מתפזרות בכל העולם . סוף שנות השישים ושנות השבעים הוא

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר