מבוא

עמוד:13

היבטים אלטרואיסטיים מתגלים בכל תחומי החיים ולא רק בארגוני מתנדבים או בעזרה או תרומות אקראיים . אלטרואיזם במובן הרחב מופיע בכל אותם מצבים שקיימת בהם הזדקקות של פרטים , קבוצות או אף מדינות לעזרתם של אחרים , וכאשר אלו נענים על ידי אחרים , הם מובילים לתוצאות חיוביות לשני הצדדים ובאופן יותר כללי להגברת האמון הבסיסי ולסולידריות בין אנשים . ספקטרום רחב זה של תופעת האלטרואיזם כאתיקה הוא חידוש תיאורטי , הכולל את נושאי הטיפוח ( care ) הנשי , אך אינו נעצר בו , אלא מנסה לראותו כחלק ממערכת רחבה יותר של מוסר , של מחויבות ואחריות אישית . כלולים בו אלטרואיזם ומדינת הרווחה , מוסד ההתנדבות וארגוני מתנדבים של החברה האזרחית . ומעבר להם ובהכללה , החלק הבלתי פורמלי של מערכת הטיפוח המקיפה והבסיסית המאפשרת את ההעברה הביולוגית והתרבותית ואת הרגולציה של יחסי הגומלין החברתיים מדור לדור , שהוא החל ק המקיף והמשמעותי ביותר של התופעה . השאיפה לחברה שוויונית וצודקת מחייבת הכרת הכוחות המשמשים כה כנושאי הרעיון וגם מממשיו : המתנדבים לחברה והנשים בתפקידיהן המגדריים : בגידול ובטיפוח הדורות הבאים , במשפחה , בעיסוקיהן במקצועות השירות , בהתנדבות בארגוני המתנדבים , באקטיביזם הפוליטי נגד אלימות ובעד שלום כסוכנות המוסר האלטרואיסטי בחברה במובן הרחב של המושג . חשיבותם של כוחות חברתיים אלו גדלה כאמור , כאשר המגמה היא נסיגתה של מדינת הרווחה והתפשטות הגלובליזציה . האינדיווידואליזם שמביאה עימה התפשטות זו נותן ביטוי לשונות ולגיוון של הפרטים בחברה ועם זאת את הצורך והאפשרות לחיפוש המשותף ביניהם שהוא מצרך הכרחי שיכול לסייע בחיזוק האמון ההדדי והסולידריות הבסיסית המתפרקת , וזה פירושה העמוק ביותר של חברה פוסטמודרנית . לאלטרואיזציה בחברה זו סיכויים רבים , אם יאומצו פוליטית ערכי המוסר האלטרואיסטי בצד הפרקטיקות המקובלות של יחסי גומלין חברתיים . אני רואה קשר הדוק בין אלטרואיזם , שוויון ושלום . קשר כזה עשוי להביא לשוויון בין גברים ונשים . בחברה כזאת יזכו הטיפול בילדים ומקצועות השירות לאותה מידת הערכה לה זוכים מקצועות כמו ניהול ופיתוח בהייטק , במדע ובאקדמיה ; או אז יגברו הסיכויים לביטול

פרדס הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר