|
|
עמוד:11
( יג ) תקום מדינה פולנית עצמאית , שתכיל את הטריטוריות המאוכלסות ללא ספק על ידי פולנים , עם גישה חופשית ובטוחה לים . ( יד ) יוקם חבר לאומים למען הבטחת ערובות הדדיות לעצמאותן ולשלמותן הטריטוריאלית של המדינות הגדולות והקטנות כאחד . ארבעה עשר העקרונות של הנשיא וילסון 8 ) בינואר ( 1918 עיין בהצעת 14 הנקודות וציין אלו נקודות עוסקות בהגדרה עצמית של לאומים לאומים ואלו מבקשות לפתור בעיות לאומיות של עמים משועבדים באירופה . בניגוד למלחמת העולם השנייה , שבה היה ברור למעצמות הברית כי הן נלחמות למען הגנת המין האנושי מפני כוחות החושך והרשע הבאים להשמידו , נחרטה בלב רבים ההרגשה כי מלחמת העולם הראשונה היתה חסרת פשר ואווילית וכי כל קורבנותיה היו קורבנות שווא . האכזריות וחוסר התכליתיות שבמלחמה שימשו רקע לרומנים אנטי מלחמתיים שנתחברו באותו זמן . הכמיהה לשים קץ למלחמות אחת ולתמיד ו"להכריז מלחמה במלחמה" הדריכה שכבות רבות מאוד באירופה וברחבי העולם . אנשים נטו לראות במלחמת העולם הראשונה מעין תאונה היסטורית , שפגעה ברוח התבונה והקידמה ובהתפתחויות המדעיות והטכניות , שהן נחלת האנושות . הם סברו בזמנם כי האסון הגדול של המלחמה לא יוכל לשבש כליל את מגמות היסוד המדריכות את חברת האדם הנאורה , ואולי להיפך — הלקח שהוסק מאימי המלחמה ישמש שיעור מחסן לקראת הבאות . וינסטון צ'רצ'יל , ראש ממשלת בריטניה הגדולה בזמן מלחמת העולם השנייה וקברניט הברית האנטי נאצית , פתח את ספרו רב הכרכים על מלחמת העולם השנייה בקביעה : " אחרי תום מלחמת העולם של 1914 היו הכרה עמוקה ותקוה כללית כמעט כי ישרור שלום בעולם . " מתוך שלילתה של המלחמה נשמעה אף התקוה לעולם שבו סכסוכים בינלאומיים ייושבו על ידי חבר הלאומים , שהוקם אחרי מלחמת העולם הראשונה כגוף בינלאומי בורר ומפקח , אב טיפוס של האומות המאוחדות שלאחר מלחמת העולם השנייה , שבו ההיגיון והרצון הטוב יתפסו את מקומן של שאיפות בלתי רציונליות וקנאות בלתי מתפשרת , וזכויותיהם של מיעוטים לאומיים יוצבו כנגד תובענותן האלימה של מעצמות שתלטניות . כאן נשאלת השאלה -.כיצד נוכל להבין את העובדה , שעל רקע כל אלה , לא חלפו יותר מעשרים שנה , ואותו עולם נגרר למלחמת עולם שנייה , אכזרית והרסנית פי כמה וכמה ? האם נעוץ הדבר בטבע האדם ובחולשותיו , בחוסר יכולתו ליישב סכסוכים ובחוסר
|
|