|
|
עמוד:12
סובייקטיביים של החוקר , המודרכים על ידי סקרנות , תשוקה עזה למצוא תשובות לשאלות שמטרידות אותו , והניסיון לפתור איוושהי תעלומה . כך הגעתי לראשית תולדותיה של העדה האשכנזית ולשאלה : כיצד הפך קיבוץ יהודי ועום ביותר ( אחוז קטן מאוד מכלל יהודי העולם בימי הביניים המוקדמים ) לעדה היהודית הגדולה ביותר ( למעלה מ ( 90 < 70 ערב מלחמת העולם השנייה ? האם ניתן היה כבר או לזהות סימנים כלשהם , העשויים לנבא את אשר עתיד להתפתח , להצביע על יסודות מיוחדים ואופייניים , שיעניקו לעדה זו את חיוניותה ברורות הבאים ? עכשו , משהשלמתי את המחקר , אני יכול לומר בוודאות שלא הצלחתי לקבל תשובות לשאלות הללו . לבני אשכנז וצפון צרפת הקדמונים היו פנים אחרות מאלה המצטיירות בתודעה הציבורית הרווחת כיום . יחסיהם התקינים ואף הידידותיים עם שכניהם הנוצרים , המעמד שניתן להם על ידי השליטים ( המלכים , הנסיכים והבישופים , ( רמת החיים ואורח החיים היומיומי , פתיחותם היחסית בענייני דת ותרבות עומדים בסתירה לתדמית העדה האשכנזית הצרובה בתודעתנו - המסתגרת , הפנאטית , רדופת הפחדים והמושפלת . תדמית זו נכונה ביחס לצאצאיהם מן המאה השתים עשרה ואילך . זוהי גישה שגויה ואנכרוניסטית , ובעבודתי יש מתיקון העוול והחזרת הכבוד המגיעים לאותם יהודים טובים , שחיו באירופה לפני מסעי הצלב . בסופו של הספר ימצא הקורא נספח . "הערות ומראי מקום . " מראי המקום כשמם כן הם : מראים לקורא מהו מקומו המדויק של הציטוט או המידע המדובר ; ואילו ההערות באות להשלים ולהבהיר את המסופר בטקסט . לפיכך , אני ממליץ בפני הקורא שלא לפסוח על ההערות . סבורני , שהדבר לא יפגע ברצף הקריאה , ומאידך גיסא , שכרו רב . בכתיבתי התלבטתי בין שני קטבים - מחד גיסא , הרצאת דברים עניינית , מבוססת על המקורות הרלוונטיים , ומאידך גיסא , נקיטת לשון קריאה , נגישה ופשוטה , עד כמה שאפשר . אם הצלחתי במציאת דרך ביניים זו - יצאתי נשכר . עמלתי על כתיבתו של ספר זה במשך כעשר שנים , רובן בהיותי כבר גימלאי . עבדתי בבית ובספריות רבות ונהניתי מהעיסוק בנושאים המרתקים , ולא פחות מזה מהרגשת החופש לכתוב ולערוך את הדברים כרצוני ועל פי שיקול דעתי , בלתי תלוי באיש או במוסד כלשהם . לפיכך , פטור אני מלהורות לרשימה ארוכה של פטרונים ונותני חסות , עוזרים , מכונים , קרנות וכיו"ב . אני רק ממבקש להביע את תודתי מקרב לב ל"אנשים טובים באמצע
|
|