|
|
עמוד:455
להבל ולריק 8 ( במקום וריק . ( שתי מלים אלו ביחד עולות בגימטריה ,, ישו מחמט" . 413 = גימטריה אגטי נוצרית ואנטי איסלאמית זו הוכנסה בתשלובת גם לתוך פירוש על עלינו לשבח" הנמצא ב מחזור ויטרי" ( עמ' , ( 369 אלא שהפיסקה הנידונה נמחקה , " " כנראה על ידי הצנזורה הפנימית . המהדיר , שמעון הל וי איש הורוויץ , מודיענו שיש מחיקה בפתב יד במקום זה . עיון בכתב יד עצמו מלמדנו , שהורוויץ השמיט בהעתקתו את המלים ואני שמעתי" שלא נמחקו כלל , ושלאמתו של דבר נשארו רישומי מלים " מחוקות שיש בהם כדי להעמידנו על תוכן הפיסקה . ההדגשה של בעל התשלובת ואני שמעתי" באה לשם ניגוד לפירוש שבא . לפניה , שהמלים ,, הבל וריק" מציינות " את אפסותה של ע"ז בכלל " ) להבל וריק לע"ז . ( " פירוש זה נמחק אף הוא , אולם ראשי הלמדי"ם של מלת להבל" ורגל הקו"ף של וריק , " וכן הלמ"ד של ,, לע"ז" נתקיימו . " " כמו כן נשתיירו שתי הקרות של לע"ז " . " הפירוש הנזכר על עליגו לשבח , " כולל התשלובת , מזדמן גם בספר ערוגת " " הבושם" לר' אברהם בר' עזריאל , אלא שבחיבור זה הטכסט מעובד הוא . המעבד [ ר' עמ' [ 53 . 8 כתבי היד , 9—6 וכן ערוגת הבושם ( שם , ( והפירוש המיוחס לר' יהודה החסיד ( שם ) גורסים בטעות וריק , בלי למ"ד , ועל ידי כך נסתרסה הגימטדיה . המעתיקים נגררו אחרי הנוסח שהיה שגור בפיהם . הגרסה המתוקנת > ,, ולריק" מופיעה בטססט של עלינו" " במחזור מנהג צרפת , כ"י פארמה 3007 בשני מקומות שניצלו ממחיקה ו אחרי מוסף של יום ב' ר"ה ואחרי ערבית מוצאי יוה"כ . וראה להלן עמ' יג והעי . 58 ובכ"י או"פ , 2502 22 א , 68 א , ונשתרבבה גם לסדר רב עמרם , כ" או"פ - ) מהדורת פרומקין , ח"ב , ( 302 ונהוגה עד היום בחיוןגים חסידיים . על עיבודי סדר רב עמרם , ראה מה שכתבתי בתרביץ לז ( תשכ"ח , ( עמ' , 257 הע' . 199 ואשר לפירוש עלינו" המיוחס לר' יהודה ההסיד , נראה שהפיסקה הראשונה המכילה " את הגימטריה איו לייחסה לר' יהודה החסיד . הטכסט כולו חשוד הוא . הוא מחסר את המלה ,, כהם" במשפט ,, שלא שם חלקנו ( בהם ) וגורלינו בכל (!) המונם" וגורס ומתפללים" " במקום ומשתחוים . " ר' יהודה החסיד ותוגו מנו את מספר המלים בכל תפילה ותפילה , " לרבות תפילה זו , בקפדנות שאין דוגמתה . תיתכן שתלמידיו וההולכים בעקבותיו התעלמו לגמרי מנוסח רבם המשמיט מלת ,, כהם" י מקורות ימי הביניים מרבים לצטט את n r tas המחודשת ע"י ר' יהודה החסיד ,, ללא יזשיע" במקום ,, אל אל לא יושיע" ( עי' להלן עמ' ה והע' , ( 13 האפשר שלא נתנו דעתם לשינויים % נ ל יתרה מזו . truer הערה המצביעה על דברי התוספות דתרי ישו הוו" חתומה בחותם האמולוגיטיקה ומקורה בוודאי בתקופה " שבה כבר נעשתה הגימטריה מטרה להאשמות מצד הנוצרים והפיסקה משקפת את אחת מדרכי ההתגוננות . עצם הרעיון על דבר ,, שני ישו" הוא חידושו של ר' יחיאל מפאריס , לפי המקור הלטיני של הויכוח מפאריס ( ר' יהודה רוזנטל , , 1956 JQR עמ' . ( 167 ובקשר עם עלינו לשבח" השתמש ברעיון זה ר' יום טוב ליפמן מיהלהויזן המסתמך על חממי " פאריס : ,, גם הוכיחו חכמי פריס להם ששני ישו הוו , שהרי ישו שמאמינים בו היה בימי הילני המלכה שקורין לה אלינא .,. וישו הנזכר בתלמוד היה בימי ר' יהושע בן פרחיה" ( ספר הנצחון , עמ' . 9 . ( 162 ח"ג , עמ' . 468
|
|