|
|
עמוד:יא
המהדורה ודרן הההדרה המגילות וקטעי המגילות הלכו והתפרסמו קמעא קמעא , וקריאתם וההדרתם היו כרוכות בקשיים רבים . המגילות והקטעים הופקדו בידי חוקרים מעולים , שהשכילו לקרוא ולפרש אותן לאור ספרות הבית השני , היהודית והספרות הנוצרית הקדומה . אליעזר ליפא סוקניק , יגאל ידין , יעקב ליכט , וויליאם , ונחמן אביגד פרסמו את המגילות ממערה , 1 שהיו במצב השתמרות טוב יחסית , ואולם גם המהדורות החשובות שהוציאו מתחת ידם טעונות הרבה פעמים רוויזיה וקריאה חדשה ; ז'וזף מיליק , מוריס , ג'ון סטרגנל ואחרים טיפלו ברבבות הקטעים שנמצאו במערות האחרות . זיהוי שייכותם של קטעים , בחלקם קטנים מאוד , למגילות ולחיבורים הוא מלאכה מפרכת המצריכה ניסיון , דמיון והיכרות עם הטקסטים ועם הספרות הקרובה להם המסייעת בקריאה ובהשלמה . מיליק , באייה וסטרגנל ראויים ולתודה על שקידתם במשך עשרות שנים על מיון הקטעים וצירופם , על פיענוח הכתוב בכל המגילות ניסיונות להשלמת החסר . במשך כארבעים שנים הם פרסמו רק מעט מפרי עמלם . בסופו של ויכוח שבו בחוקרים חשובים אלו דברי האשמה לא מוצדקים נמסרה מלאכת הההדרה לחוקרים אחרים , ואלה על עבודת קודמיהם בעיקר בצירוף הקטעים , בקריאה ובהשלמה . אמנם יש להעיר שלצד צירופים מספור שאין ערוך לחשיבותם , יש גם צירופים מוטעים ומטעים , ויש גם קטעים שלא צורפו . המגילות הגדולות פורסמו בדרך כלל כספרים נפרדים ; המגילות הקטועות פורסמו רובן ככולן בסדרת התגליות , Discoveries in the Judaean Desert ( ובקיצור , ( DJD הכוללת את תעתיק הקטעים , הערות לקריאה , ופירוש , ומצורפים לה צילומים וקונקורדנציות . איכות הההדרה של כל המגילות אינה אחידה ; היא בקשיים האובייקטיביים ושונה ממהדיר למהדיר . סדרת התגליות היא המהדורה המדעית היחידה קטעי המגילות . המהדורות הכוללות שיצאו לאור לאחרונה , זו של ג"ט וזו של פארי וטוב , הן ביסודן של הטקסט שבמהדורות אחרות . הושמט בהן מידע חשוב ונכלל בהן טקסט משובש . מהדירי המגילות הסתפקו במסירת תעתיק מדויק ככל האפשר של המגילות וקטעי המגילות כפי שהגיעו . לעתים הציעו השלמות לאור כתבי יד אחרים מקומראן , ולעתים רשמו חילופי נוסחאות בכתבי יד , אבל נקודת המוצא לפרסום הייתה הקטעים כפי שהשתמרו בקומראן , וכל אחד פורסם בין קטעי שבה נמצא . רק לעתים רחוקות ניסו לשלב את כתבי היד השונים וליצור טקסט משולב ; דרך שיטה שהכרתם של הרעיונות התאולוגיים , הפרשניים וההלכתיים העולים במגילות פותחת צוהר להבנה של יהדות הבית השני , ואף להערכה מחודשת של מכלול הספרות של היהדות התלמודית ( בעיקר בשכבותיה הקדומות ) ושל הנצרות הקדומה ( בעיקר הברית החדשה , ( לא ייפלא אפוא שהמגילות עוררו עצום הן בקרב חוקרים מתחומים שונים הן בקרב ציבור המשכילים , ונכתבו עליהן מחקרים רבים . טובי החוקרים בתחומים רבים ומגוונים נזקקו למגילות , כל אחד בתחומו , ותרמו תרומה נכבדה המגילות מהיבטים שונים . ואולם יש לזכור שגם התזות הרחבות ביותר תלויות בקריאתן של האותיות בקטעים , בשילובם של קטעים ובשחזור הטקסט . אני מקווה שמהדורה חדשה זו , אם ישתמשו בה בזהירות הראויה , תוכל לתרום תרומה ייחודית להיבטים השונים הכרוכים בחקר מגילות קומראן . במערות קומראן לא נמצאו חוזים ומסמכים אישיים . מגילת הנחושת ממערה , 3 שבה רשומים מקומות של אוצרות עלומים חריגה בנוף הקומראני . את כל כתבי היד שנמצאו אפשר לתארך בין המאה השלישית לפני הספירה למאה הראשונה לספירה . זמן היווצרותם של החיבורים השונים לעתים קרובות ידוע . במהדורה זו יובאו הקטעים העבריים הלא מקראיים מקומראן שיש בהם טקסט רצוף למעט מגילת . יש לקוות שהקטעים הארמיים יראו אור בכרך נפרד בעתיד .
|
|