|
|
עמוד:ט
פתח דבר הרב יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי אינו יליד ירושלים , הוא נולד בעיירה לחוביץ ( Lyakhovichi ) שברוסיה הלבנה בשנת 1872 ועלה לירושלים בהיותו בן עשר . ואף על פי כן יכול יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי להיחשב לדמות המייצגת את היישוב הישן האשכנזי בסוף התקופה העות'מאנית . לאחר שלמד בישיבת 'עץ חיים' ונשא לאישה את בתו של ביניש סלאנט , בנו של הרב שמואל סלאנט , נתמנה למנהל הישיבה . ( 1900 ) טוקצ'ינסקי היה סופר פורה שתרם יותר מכל אדם אחר לשימורה של מסורת המנהגים של היישוב הישן האשכנזי . 'לוח pK ישראל — דיני ומנהגי השנה , ' שהחל להוציא בשנת תרס"ה , ( 1905 ) הכולל בתוכו את מסורת התפילה והמנהגים , יוצא לאור מאז ועד היום והוא מצוי כמעט בכל בית כנסת אשכנזי בישראל . ספרו 'גשר החיים' ( דפוס סלומון , ירושלים תש"ז , ( העוסק במנהגי האבלות והקבורה , מצוי כיום כמעט בכל בית יהודי מסורתי בישראל . ' לוח pK ישראל , ' שטוקצ'ינסקי החל להוציאו לאור בשנת תרס"ה , היה מלכתחילה חלק מ'לוח עץ חיים ' שיצא לאור מדי שנה עד שנת תרע"ה . ( 1915 ) בלוח זה משתקפות בעיותיה העיקריות של חברה מיוחדת במינה זו , שהתקבצה מכל קצווי הפזורה היהודית וביקשה לממש את האידאל היהודי המסורתי של 'יישוב ארץ ישראל . ' טוקצ'ינסקי , איש בעל ראייה חודרת והבנה חברתית , הטיב להבין את בעייתו העיקרית של היישוב הישן האשכנזי : משבר לגיטימציה שאפיין את היחסים בינו ובין החברה היהודית בפזורה ושהלך והחריף בערוב ימיו של השלטון העות'מאני . היה זה משבר שהקיף לא רק את אותן קבוצות בפזורה שסטו במידה זו או אחרת מן המסורת , אלא גם את אותם יהודים שנשארו נאמנים לאורח החיים המסורתי וראו בלימוד התורה בארץ הקודש ערך דתי מהמעלה הראשונה , אך תהו אם היישוב הישן האשכנזי בסוף המאה הי"ט ובראשית המאה העשרים אכן מממש ערך זה וממלא אחר האידאלים המונחים , במפורש או במשתמע , ביסוד הרעיון המסורתי של 'יישוב pK . 'Vx-w טוקצ'ינסקי , כמי שעמד בראש המוסד שאמור היה לבטא את המושג 'לימוד תורה' בארץ הקודש במילואו , חש — יותר מכל אדם אחר — את עומקו ומשמעותו של משבר הלגיטימציה של החברה שאותה ייצג בנאמנות כה רבה . השד"רים — שלוחי דרבנן ( כינוי לשליחים שנשלחו pxD 1 ur Vx לפזורה היהודית לצורך תעמולה ואיסוף כספים , ( ששלחה ישיבת 'עץ חיים , ' הרבו לדווח לו על הטענות הקשות שטענו התורמים בכוח כלפי 'היישוב הישן , ' והוא נתן להן ביטוי כואב ב'לוח עץ חיים' פעמים רבות . בסקירה לשנת תרע"ב ( 1912 ) מספר טוקצ'ינסקי : שוב מעשה בעשיר אחד שצעק ככרוכיא 'למה לא תראה הישיבה מפרי תנובתה בעולם ' ? וכאשר ידענו כי לא רבנים ולא הדפסת ספרי שו"ת מגמתו , שלחנו לפניו
|
|