|
|
עמוד:3
היקף העלייה הכרות העצמאות ב 15 במאי 1948 העניקה להנהגה הפוליטית את השליטה , המיוחלת זה שנים , על היקף העלייה . בשל טעמים אידאולוגיים , שהיו n raison detre של המדינה שזה עתה נולדה , ובגין ההזדקקות הדחופה לכוח אדם רב למילוי צורכי המלחמה והמשק , נפתחו שערי הארץ לרווחה למחרת 'הכרזת העצמאות . ' תהליכי החקיקה הקשורים בעלייה הסתיימו לאחר זמן : 'חוק השבות' נחקק רק ביולי , 1950 ו'חוק הכניסה לארץ' — רק באוגוסט . 1952 עד שהסתיימו תהליכי החקיקה פעלו המוסדות הקולטים מכוח 'מגילת העצמאות . ' הממונים על הכניסה לארץ פעלו על פי תקנות שתוקנו , בדרך כלל , על יסוד המדיניות העקרונית בעניין העלייה , שעיקרה תמיכה בעלייה לא סלקטיבית . בקביעת המדיניות הזאת מילא דוד בן גוריון תפקיד מכריע . באותה העת היה קונסנזוס רחב מאוד בדבר הצורך להעלות ארצה את כל קהילות ישראל השרויות במצוקה . רק מעטים פקפקו בפומבי בתבונה המעשית שבהחלטה לחדול מכל מיון ובררה מוקדמים . ממאי 1948 עד סוף 1954 עלו לישראל כ 740 , 000 נפש וירדו ממנה 51 , 000 נפש . היקף העלייה נטו ( המאזן בין הנכנסים ליוצאים ) היה אפוא כ 690 , 000 נפש . לפי אומדן אחר ירדו בשנים 1953-1948 כ 53 , 000 נפש , והיקף העלייה נטו עד 1954 היה אפוא קטן יותר . מבחינת ממדי העלייה מתחלק פרק הזמן הזה לשתי תקופות עיקריות ( חלוקה זו מבוססת רק על הצד הכמותי , ועל כן אינה חופפת את החלוקה שהוצגה לעיל , ( ואלה הן : ( א ) תקופת שיא בעלייה — מיולי 1948 עד יולי 1951 ( ראה טבלה . ( 1 מספר העולים בתקופה הזאת נע בין 10 , 000 ל 31 , 000 נפש לחודש . בתקופה זו גם עלו כ 25 , 000 אנשי גח"ל ( גיוס חוץ לארץ ) ומח"ל ( מתנדבי חוץ לא , (^ וגויסו מיד לצה"ל . באותה העת הוכפלה האוכלוסייה היהודית בישראל ; בשנת 1948 היה מספר התושבים היהודים 2 כךגוריון , מולד ( מאי , ( 1950 עמ' ; 71 , 69-68 דבורה הכהן , בתוך : הציונות , יא , , 1986 עמ' 3 . 384 383 פטנקין , 1959 לוח 4 . 1 סיקרון ; 1957 שמלץ , פעמים , ( 1989 ) עמ' ; 63-15 מן הראוי לציין שאומדן כל היורדים בשנים 1948-1920 היה כ , 57 , 000 על כך ראה : Bachi ( n . d . ) , p . 116 מצב זה השתנה מן הקצה אל הקצה עם הקמת המדינה ופתיחת שערי הארץ לפני העולים . ממדיה האדירים של העלייה , בהשוואה לגודל האוכלוסייה , ויכולתה של המדינה הריבונית לקבוע לא רק את היקפה של העלייה אלא גם את דפוסי קליטתה , חוללו שינוי באסטרטגיה של העלייה והקליטה . עיקרו של השינוי , כפי שנראה להלן , היה מעורבות של מרבית מנגנוני הקליטה המקצועיים של 'הסוכנות היהודית pxV ^ K 1 up ושל המשרדים הממשלתיים בתהליכי הקליטה בא ^ וויתור על המיון המוקדם של העולים ועל הכשרתם ^ לפני עלייתם ארצה .
|
|