|
|
עמוד:11
מוסד הרב הראשי ( ה'חכם באשי , ( ' הראשון לציון הרב חיים אברהם גאגין ( אג"ן ) היה החכם באשי הראשון שנתמנה למשרה זו על פי צו שולטאני מיוחד ( פ'ירמאן ) בשנת תר"ב . 1841 / פ'ירמאן זה היה בעל חשיבות עקרונית רבה וכל כולו העיד על הסמכות שהוקנתה לחכם באשי בהנהגת היישוב " . בו נקבעו זכויותיהם וחובותיהם של הרבנים הראשיים , זכויות ראשי הוועדים ודרכי מינויים . להלן מובאות מן הפ'ירמאן המקורי שתורגם במלואו בידי דוד ילין : הנה כי כן על פי מאמרי הנעלה אשר יצא ממנו נתתי מאמר מלכות ( בראת המאיון ) הזה . ואני גוזר ואלומר כי החכם מירקאדו גאגין הנזכר ינהיג הרבנות הראשית של היהודים הנזכרים בירושלים ואגפיה . והחכמים וראשי הקהל הגדולים והקטנים ושאר עם היהודים במקומות העומדים תחת הרבנות הראשית הנזכרת יכירו אותו לרב עליהם ויביאו לפניו כל העניינים שיפלו ביניהם בכל מה שנוגע לרבנות הראשית הנזכרת . ולא יעברו על דבריו שהם כשורה ולא יסירו משמוע בקולו ולהיכנע מפניו [ ... ] והחכמים אשר הם תחת ראשות החכם הנזכר לא יקימו בלא רשותו וידיעתו או רשות באי כוחו נישואין האסורים על פי דתם fir 1 לא יסדרו הקידושין והגירושין בלי רשיון החכם הנזכר . הרישא של התעודה מפרטת את סמכויותיו וזכויותיו של החכם באשי כסמכות עליונה בכל ענייני הדת . היא קובעת את גבולות המותר והאסור מבחינה דתית , ומעניקה לו רשות לנדות עבריינים ולמנוע הבאתם לקבורה יהודית . ענייני אישות , נישואין וגירושין מסורים בידו , והוא ממונה על כל החכמים באזורו , הפועלים מכוח הרשאתו . תחום אחריותו כולל גם את בעלי התפקידים החילוניים בקרב העדה . החכם באשי נהנה מחסינות במושבו הרשמי וחסינות זו נתונה גם לחכמים ולפקידים הפועלים מטעמו . החכם באשי אחראי לגביית המסים מבני העדה היהודית והעברתם לשלטונות , ופקידי הממשל חייבים לסייע לפקידיו במילוי משימתם זו ולהעמיד לרשותם משמר רשמי . נתונה לו הסמכות הבלעדית לקבוע מה ייעשה בכספי עזבונות שנותרו ללא יורשים , והטיפול בהם הופקע מידי הרשויות הדתיות והחילוניות המוסלמיות , כפי שהיה נהוג לפנים . לסעיף זה נודעה חשיבות מרובה דווקא בירושלים בגלל תקנת העזבונות , שנהגה בה מאות בשנים , והייתה אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של העדה להחזקת מוסדותיה . חוץ מהסעיפים הנוגעים לסמכותו של החכם באשי , חובותיו וזכויותיו בפיקוח על ענייני משפחה , שחיטה וקבורה , יש סעיפים חשובים הנוגעים לזכויות כלל העדה , כמו הגנת הקהילה ממעשי עושק שרירותיים , מתן היתר לבנות בתי כנסת , מתן חסינות לבתי מדרש ובתי כנסת , והוצאתם מכלל הדברים שמותר לעקלם לשם גביית חובות . 11 דינור , ציון , מאסף , ספר ראשון ( תרפ"ו , ( עמ' 12 . 94 לונץ , ירושלים ( תרנ"ב , ( חוב' ד , ' עמ' 13 . 208-188 הירשברג , בתוך : יד יוסף , תשכ"ד , עמ' . 95-94
|
|