מעמדה החוקי של העדה היהודית בירושלים

עמוד:10

פאשא , בנו של מחמד עלי . השולטאן העות'מאני נאלץ להכריז על תיקונים בחטי שריף של גלח'אנה בשנת . 1839 נוסף עליהם קיבל משה מונטיפיורי פ'ירמאן ( אישור ) מעבד אל חמיד בעקבות עלילת דמשק . בפ'ירמאן נאמר , בין השאר , 'כי בהתאם לחטי שריף שהוצהר בגלח'אנה יהיו ליהודים אותם יתרונות והם יהנו מאותן זכויות שמהן נהנים שאר הלאומים הנתונים למרותנו ( מרות השולטאן . ( היהודים יזכו לחסות ולהגנה . ' כל אלה לא יכלו שלא להשפיע גם על מעמדם של יהודי ארץ ישראל וירושלים . מה גם שהמעצמות , בעיקר בריטניה , צרפת ורוסיה , הגבירו את התעניינותן במתרחש בארץ הקודש . ארץ ישראל חולקה אמנם מחדש למחוזות ( סנג'קים , ( אולם הסנג'ק של ירושלים זכה למעמד מנהלי מיוחד של עיר מחוז ונקרא המתצךפלך של ירושלים , והמתצךף , מושל המחוז המיוחד , היה כפוף לסירוגין למושל הפלך בבירות או ישירות לממשלה המרכזית בקושטא . שינוי זה העניק לעדה היהודית זכות למנות לעצמה רב ראשי המאומן מטעם הממשלה העות'מאנית כ'חכם באשי , ' כלומר ראש הרבנים לארץ ישראל , שמושבו בירושלים . ח"ז הירשברג מייחס את הפ'ירמאן שקיבלו מונטיפיורי , כרמיה ומונק ב , 1840 לאחר עלילת דמשק , לרצונו של השולטאן העות'מאני לעשות מחווה כלפי נתיניו היהודים בכלל ותושבי ארץ ישראל בפרט , נוכח פעולותיהם של נציגי המעצמות לזכות באהדתם של היהודים 'הזרים' בארץ ישראל , כדי לרכוש באמצעותם השפעה וזכות התערבות במהלך העניינים על סמך זכויות הקפיטולציות . א' ריבלין סבור כי מינוי החכם באשי בא לחזק את העדה הספרדית כמשקל נגד להשפעת הקונסולים באמצעות נתיניהם , שרובם ככולם היו אשכנזים . בדומה לו כיהנו גם רבנים ראשיים ' ) חכם באשי ( ' בקהילות הספרדיות בחברון , בטבריה ובצפת , אלא שמעמדם לא היה עצמאי כשלו . הם עסקו בענייניה השוטפים של עדתם והיו כפופים למרותו של ה'חכם באשי , ' בסן : ג'ק שאליו השתייכו . בירושלים התרכז כאמור רוב מניינו ובניינו של היישוב היהודי Vxit ^ -pKn מאמצע המאה התשע עשרה ואילך , והיא הייתה מוקד ההתרחשויות בזירה הפנים יהודית , הן מבחינת שיעור היהודים בה , הן מבחינת האישים והמוסדות שפעלו בה . ואילו בשאר ' ארצות הקודש' ( חברון , טבריה , צפת ) היה שיעור האוכלוסייה היהודית זעום , ולא ניכרה בהן פעילות ייחודית כלשהי , חוץ מהדאגה המתמדת לקיום בתנאי המצוקה ששררו באותה עת . חריגה ראשונה מן המסגרות הללו נעשתה ביפו ב 1911 עם מינויו של הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל לחכם באשי . אלא שגם מינוי זה לא שינה את סדר הדברים במהותו , ומעמדו הבכיר של החכם באשי בירושלים לא התערער . 8 Galante 1931 , pp . 158-159 7 מעוז , בתוך.- פרקים בתולדות הישוב היהודי בירושלים , תשל"ג , עמ' 9 . 272-266 שם , עמ' ; 272 לונץ , בתוך : נתיבות ציון וירושלים , תשל '' א , עמ' ; 191 והשווה , הירשברג , בתוך : יד יוסף , תשכ"ד , עמ' ; 95-94 ריבלין , הדביר ( תר"פ , ( קובץ ד-ו , עמי ל"ז . 10 החרות ( י"ב בחשון תרע"ב , ( גיל' י"ט .

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר