דברי ברכה לבאי הכנס

עמוד:10

אינני יודע אם יש עוד רבים המחזיקים בהשקפה תמימה זו 1 מכל מקום אם תיעלם לחלוטין מעולמנו לא יהיה מקום להצטער על כך . אך אין להכחיש שגם הנחות יסוד אחרות בתחום ההיסטוריה נתערערו במידה ניכרת ועל תופעות אלה לא נוכל לעבור בשוויון נפש . לגבי השיטות השונות שלפיהן השתמשו בתעודות היסטוריות לא חסרו מעולם מבקרים חריפים ; שהרי כבר בבחירתו של החומר התעודתי גילה כל חוקר את נטיותיו האישיות ופגע באובייקטיביות של המחקר . ברם , כיום יש מפקפקים אף במהימנותה של השיטה הפילולוגית הצרופה בפרשנות התעודות . כללו של דבר — כל פרשנות אינה אובייקטיבית , ואפילו חקר התעודות אינו מדע מדוייק . שינוי הערכים שחל כאן עלול להביא את התלמיד המתחיל למבוכה ויאוש : הרי מותר לו לשאול מהי אפוא השיטה או מהן השיטות במחקר העומדות בכל זאת בפני הביקורת . הפקפוק , או ה '' סקפסים , '' הוא אמנם ראשיתה של כל ההכרה המדעית , אך אסור לנו להסתפק בפקפוקים מבלי לשאוף גם לתוצאות המניחות את הדעת . אם לאחר כל הבדיקות החמורות והדקדוקים התברר לנו שאפילו פרשנות התעודות אינה מדע מדוייק —נודיע על כך בפה מלא , אך מבלי לשקוע ביאוש . נעמיד את הדברים על אמיתם : המשיכה ללימוד ההיסטוריה היא בהחלט איראציונאלית כמו הנטייה ללימוד הספרות , השירה , הפילוסופיה וכף . זהו עיסוק בתורה לשמה שאינו זקוק להצדקה בקביעת תועלתו המעשית או דיוקו . אם תרצו לומר , יש במשיכה זו מידה לא קטנה של סקרנות סתם — של רצון להכיר ולדעת כל מה שקדם לזמננו . ואל נא יהא גורם זה קל בעינינו ! נדמה לי שעם כל חשיבותה של הפקפקנות , מוטב להם לבעלי המקצוע האחראיים , להבליט יותר ויותר את הנחת הנגרמת על ידי לימוד ההיסטוריה ; עליהם לחזק ידים רפות , לעורר רוח טובה ולהגביר את התשוקה ליצירה מדעית בלבותיהם של הצעירים .

החברה ההיסטורית הישראלית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר