|
|
עמוד:ה
הקדמה עתה , לאחר שהברך השלישי של "ספריית האנציקלופדיה המקראית" מונח לפני הקוראים כבר יצאה הסדרה מכלל ניסוי , ומדין חזקה היתה לחי הנושא את עצמו . אף שאין עורך הספרייה יכול להתחייב לקצב פרסומם של הכרכים הבאים , ביכולתו להודיע שספרים נוספים בסדרה נמצאים בשלבים שונים של הכנה , כתיבה או תכנון . עניינו של ספר זה בזמן ובמועדים המיוחדים בחיי ישראל בתקופת המקרא ובימי בית שני . בירור תפיסת הזמן והעיון בסדריו ובשימושו של הלוח בישראל , וכיוצא באלו הניסיון להבין את המועדים המיוחדים במחזור הלוח הישראלי הקדום אינם אפשריים רק מתוך ספרות המקרא עצמה . להארתם משמשות ידיעותינו מעולמו של המזרח הקדמון , שישראל היה חלק ממנו . מצד שני לא תיתכן הבנה נאותה של המוסדות המקראיים כגופים חיים ומתפתחים בלי שנכיר את תולדותיהם . הרחבת הדיון אל ימי בית שני — שראשיתם עוד בתקופת המקרא עצמו — ולימי המשנה והתלמוד , ופעמים אף מעבר להם , באה להבהיר את גלגוליו והתפתחותו של הלוח העברי , המשמשנו עד עצם היום הזה בחיי הדת ובקביעת מועדים מצוינים , למרות שהלוח הגרגוריאני הבינלאומי דחקו מחיי המעשה היום יומיים . הרחבת הדיון אל מעבר לתקופת המקרא קושרת את החג והמועד המקראיים עם חגי ישראל כמו שהם נחוגים בקהילות ישראל בימינו . שישה עשר פרקי הספר — שנכתבו בזמנים שונים בידי אחד עשר תלמידי חכמים — עיקרם מאמרים שכבר נתפרסמו באנציקלופדיה . בספר זה נמסר החומר לאחר עריכה . חלקו נזקק לשינויים קלים בלבד , וחלקו הורחב או עודכן במידת הצורך והאפשר ( ללא הקפדה יתירה על סילוק כפילויות המועילות כשהן מאירות עניין מסוים מצדדים שונים . ( הדיון בחג החנוכה נוסף למען השלימות . באנציקלופדיה המקראית לא נכלל
|
|