|
|
עמוד:13
מאיים על המשך הדיון , ולעתים אפשר אפילו להתעלם מהן . מקצתן מחייב התמודדות היכולה להיעשות תוך כדי הדיון עצמו , ומקצתן מביא אותנו לעיצוב מחודש של הבנתנו הראשונית את המושגים שעל הפרק . אנו מודים אפוא שיש הנחות מסוימות הנחוצות כדי לפתוח את הדיון , אלא שאין אנו סבורים שבשלב זה אפשר , או צריך , לקיים בהן דיון מלא . כדי לצאת לדרך נסתפק בהבהרות הבאות : ( א ) המושג דת שאנו משתמשים בו מתייחס לאפיונים הבסיסיים ביותר של הדתות המונותאיסטיות : אמונה בקיומו של אל יחיד , בהתגלותו לבני אדם ובהיותו אל מצווה . ייתכן שלפחות מקצת השיקולים שאנו מפתחים חלים גם על דתות מסוג אחר , כמו הדתות המזרחיות , אבל עניין זה חורג מהמסגרת אותה קבענו לספר שלפנינו . ( ב ) במושג מוסר אין אנו מתחייבים לתאוריה מטה אתית מסוימת , אלא לנורמות הבסיסיות המקובלות , כגון האיסור לרצוח וכדומה . כפי שיתברר לקורא , היבטים מסוימים של שאלת היחס בין דת למוסר ניתנים להבהרה בלא להגביל את הדיון לתאוריה מסוימת על טבע המוסריות . עם זאת , אין אנו מתכוונים לומר שהדיון יכול להיעשות כל כולו בלא הנחות מטה אתיות , וכאשר יתברר שהנחות אלה חיוניות , נקדיש לכך את תשומת הלב הנחוצה . כך הדבר במיוחד בפרק א , שבו אנו דנים בעצם משמעותה של הטענה שהמוסר תלוי בדת . התזה שאנו מבקשים לבסס בספר זה היא , שהמוסר אינו תלוי בדת ואף אינו מנוגד לה . מבחינה זו , רוב הדיון בספר נושא אופי 'שלילי , ' דהיינו : ביקורתי ופולמוסי , כנגד עמדות המצדדות בתלות או בניגוד של המוסר בדת . מתוך ביקורת זו עולה תפיסה אחרת של היחסים בין דת ומוסר , תפיסה שיש לה השלכות רבות חשיבות להבנת טיבה של הדת בכלל והיחס שבינה לבין המציאות האנושית . אנו מנסחים תפיסה זו לקראת סופו של הספר , שהדיון בו נושא אופי 'חיובי' יותר . החלק הראשון של הספר עוסק בתזת התלות החזקה של המוסר בדת . בפרק א אנו מנסים לברר את מובנה המדויק של תזה זו , באמצעות בחינה ביקורתית של פירושים שונים . בפרק ב אנו מציגים כמה ביקורות כלליות על תזת התלות ומנסים לבסס את מה שנראה לנו כביקורת החזקה ביותר . 2 דיון ביחסים בין דת למוסר המתייחס גם לדתות אלה מצוי אצל גרץ . 1988
|
|