מבוא

עמוד:11

מבוא הגיאוגראפיה ההיסטורית שמה מעיד עליה , שהיא מדע הנוגע בתחומיהם של שני מדעים אחרים , תחום הגיאוגראפיה ותחום ההיסט ריה , שהם מדע השטח ומלע הזמן . האגף הסטאטי הגיאוגראפי שלה עוסק בזיהוי המקומות הנזכרים בספרות העתיקה ובקביעת גבולות התחומים והמדינות : האגף הדינאמי ההיסטורי מסביר את התהוותן של אותן העובדות ואת השינויים שחלו בהן בתמורת הזמנים . בהתאם לאותה השניות שבטבע העניין חולק גם הספר הזה לשני חלקים . החל ק הראשון ( הפרקים א' ד ( ' מתאר את ההשתלשלות ההיסטורית . בו מרוכזות כל אותן העובדות אשר השפיעו על המפה המדינית של הארץ : השינויים בריבונות הטריטוריאלית , בין שהם באים בדרך הכוח , על ידי מלחמה או התמרדות מוצלחת , ובין שהם תוצאה של משא ומתן בשלום בין שתי מדינות ריבוניות . במדור זה נכללו גם כל השינויים בתחומי המחוזות , המדינות והערים בפנים הארץ . כל משטר ומשטר התאים את החלוקה האדמיניסטראטיבית לצרכיו שלו , כפי שהם נובעים ממבנהו הפנימי . במדור זה מ דובר גם על ייסודן של ערים ומושבות , על בניין מבצרים , שינויי שמות המקומות וכל שאר הפרטים המשפיעים על צורתה של מפה גיאוגראםית . בין החלק הראשון והשני בא , בחינת מדור מיוחד , הפרק ה , ' הדן במצב התחבורה ,. גם פרק זה מורכב משני חלקים ; החלק הדינאמי מתאר את רשת הכבישים בהתפתחותה , והחל ק הסטאטי דן בהילוך הכבישים . החלק השני של הספר ( הפרקים ו' י ( ' מתאר את פני הארץ . הואיל וכל תיאור קארטוגראפי מחייב התאמת המפה לזמן מסוים , נבחר כתאריך למפה זמן חתימת הגמרא הירושלמית , 400 לססה"נ בקירוב . כל פרק בחלק השני מוקדש לאחד מחבלי הארץ המסורתיים ההיסטוריים : יהודה , שומרון , הגליל , עבר הירדן . אולם ברור , שבתקופה הנידונה היו תחומי הערים והמחוזות היחידות המנהלתיות למעשה . ולכן חולק כל פרק לםרקי משנה , שכל אחד מתם דן בתחום עיר או מחוז מסוג זה . בראש כל פרק משנה ניתן תיאור גבולות התחום לפי הכללים האלה : ( א ) המקימות הנזכרים במקורות בפירוש כשייכים לאותו תחום , נכללו באותו התחום ; למשל , רגבה בתחום גרס ומכנרת בתחום פילאדלפיה ; ( ב ) המקומות השייכים לחבל ארץ שצורף לתחום פלוני , מיוחסים כולם לאותו התחום , אלא אם כן נאמר ההיםך במקורות . למשל : כל הכפרים במחוז

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר