הדמות

מתוך:  > אקדמות לאצ"ג > הדמות

עמוד:7

הדמות אורי צבי גרינברג היה אחת משתיים-שלוש הדמויות הבולטות ביותר מעל לקו האופק של השירה העברית והיהודית המודרנית במאה העשרים . יותר משישים שנה הקרה יצירתו השירית - תחילה ( מ ( 1912 בעיקר ביידיש ואחר כך ( מ ( 1924 בעיקר בעברית - ושפעה שפע שאין כדוגמתו . תמטית נדרשה שירה זו הן לנושאים ולבעיות שעוררה ההיסטוריה הגועשת של העם היהודי במאה העשרים הן לנושאים אוניברסליים הקשורים במשבר החריף שפקד את תרבות המערב מראשית המאה העשרים , וממנו נבעו הרגישויות המודרניות שעיצבו את כלל התרבות והספרות במאה זו . הגותית נעה שירת אצ"ג בין אקסיסטנציאליזם ניהיליסטי נואש ומרדני ובין דיאלוג חדש ( אקסיסטנציאליסטי אף הוא ) עם האמונה הדתית , בין אינדיבידואליזם קיצוני לקולקטיביזם נחרץ , כין חיי התודעה העמוקים והפרטיים ביותר לחיים הציבוריים והפוליטיים של חברה לאומית מתחדשת . רגשית העלתה שירתו בלי הרף מתחים וריגושים שכמעט אי אפשר לעמוד בעוצמתם , ועם זאת ריסנה את עצמה על ידי רציונליות עמוקה ( אפילו את האבל על חורבן יהדות אירופה עשה המשורר ל'מדע אבל . ( ' לשונית הפעילה השירה הזאת את המערכת הלקסיקלית והתחבירית המקיפה והמורכבת ביותר המוכרת לנו בשירה העברית במאתיים השנים האחרונות . כל הרבדים ההיסטוריים של הלשון העברית , למן לשון המקרא ועד עגות מודרניות רוויות לעז , מצאו בה את מקומם . צורנית הציגה שירת אצ"ג מחד גיסא פריצה מודרניסטית אדירה , מנתצת כל דפוס מוכר , חותרת למבע מידי וטוטלי שכופר בכל סייג מעדן ובכל סלקציה מנפה . מאידך גיסא ניסתה לשוב אל נוסחאות שירה עתיקות ברוח הפיוט העברי הקדום ושירת ימי הביניים .

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר