|
|
עמוד:390
לא כך סבר מחבר הקטע שלפנינו . מתוך דבריו עולה כי ביום הראשון ברא האל את מושג האור : ' שחר הכין בדעת לבו . ' אור זה , כעין אור 'תאורטי , ' יהיה מוכן ליום הרביעי , כשייבראו השמש והירח והכוכבים . הקביעה 'שחר הכין בדעת לבו' נועדה גם לנמק את חלוקת הבריאה ל'ימים . ' אם תחילתו של היום וסופו נקבעים לפי זריחת השמש או שקיעתה , איך נקבע אורכם של שלושת הימים הראשונים , בטרם נבראה השמש ? אם כבר ביום הראשון הכין האל את זמן זריחת השמש ושקיעתה 'בדעת לבו , ' אפשר היה לקבוע בדיוק מתי יתחילו היום הראשון , השני והשלישי . פירוש זה לבראשית א , ג היה ידוע לסופרים אחרים בימי הבית השני . כך למשל גורס ספר היובלים ( שנכתב בתחילת המאה השנייה לפסה"נ , וששרידי כמה עותקים שלו נתגלו במערות קומראן : ( 'כי ביום הראשון ברא את השמים ממעל ואת הארץ [ ... ] והחשך והאור והבקר והערב אשר הכין בחכמת לבו' ( יובלים ב , ב . ( הסברים דומים נמצאים בכתביו של פילון האלכסנדרוני ( המחצית הראשונה של המאה הראשונה לסה"נ ) ובחיבורים אחרים . מוטיב פרשני אחר בקטע שצוטט לעיל מתייחס לתפקידם של המלאכים בבריאה . פרשנות המקרא בימי בית שני הייתה חלוקה בשאלה אם המלאכים השתתפו בבריאה . אחת מנקודות המוצא הפרשניות לעניין זה יכולה להיות דברי אלוהים כבריאת האדם . 'נעשה אדם בצלמנו כדמותנו' ( בראשית א , כו . ( דומה שהאל פונה אל נמען כלשהו ; כלום לא נועדו מילים אלה לאוזניהם של המלאכים ( או , לפי מסורת אחרת , לחכמה האלוהית ?( אם היו יצורים שמימיים אלה מעורבים בבריאת האדם , שמא יצרו גם עצמים אחרים : את גרמי השמים או את ההרים והנהרות ? יתרה מזו , אם כבר בתחילת פועלו האל אומר 'יהי אור , ' האם היו מילים אלה פקודה שניתנה על מנת שמישהו אחר יבצע אותה ? לפי זה האל דיבר , והמלאכים , או החכמה האלוהית , או ה'מילה' האלוהית ( כלומר הלוגוס , ( עסקו במלאכת הבריאה עצמה : אלהי אבותינו ואדון הרחמים אשר עשית הכל בדברך ןלוגוסו ובחכמתך כוננת אנוש למשול ביעודים אשר בראת ( חכמת שלמה ט , א-ב ) 144-145 . קק , Via ; ( New York 1983 , חגיגה יב ע"א . דומה כי הסבר זה היה מוכר גם בקומראן , בטקסט מקוטע , 40303 ) שורות ( 6-4 נאמת ץלאור עולם ושמי טוה [ ר / או ] ר במקום תהווב [ הו / ] כול מעשיהם עד ק ' ] ( תעתיק מלא ותצלום של הקטע ראו להלן , עמ' . ( 392 השורה האמצעית המצוטטת מבהירה שטקסט זה דן בבריאה . דומה שבשורה השלישית הוזכרה מטרת בריאתו של אור זה , והיא : כדי להאיר את 'כול מעשיהם' ( כנראה של ששת ימי הבריאה . ( אף שהמילה האחרונה שבקטע חסרה , סביר להניח שהאות 'ק' עמדה בראש ביטוי כמו 'קץ העולם , ' ואם כך לפנינו דוגמה נוספת של המוטיב הנדון כאן . כיוצא בזה אנו קוראים במקורות שונים שביום הראשון נברא אור מיוחד שבו ראה האל 'כל דבר יחד' ( אריסטובולוס , קטע , 5 בתוך : אוסביוס , הכנה לבשורה , [ Praeparaiio Evangelica ] ספר יג , פרק יב , סעיף ( 9 או 'את כל הבריאה' ( חנוך ב כה , ג ) או 'את כל החומר' ( יוספוס , קדמוניות היהודים א , כז . ( 4 פילון , על בריאת העולם , סעיף ; 31 חזון אברהם יז , יח ( חיבור זה לא נכלל במהדורתו של כהנא , וראו : צ'רלסוורת [ שם עמ' 5 . ([ 697 משמעות המילה 'לוגוס' ביוונית היא 'מילה , ' אך בהשפעת ההגות הנאו אפלטונית השתמשו תכופות ב'לוגוס' כדי לתאר ישות אלוהית או אפילו מתווך אלוהי . ראו : Scripta Theologica . 15 ( 1983 ) . pp . 381-419 Novum Testamentum . 14 ( 1972 ) , pp . 1 15-130 ; J . L . Moreno Martinez , 'El Logos y la Creadon ' , p . Borgen , 'Logos was the True Light " .
|
|