ח. הקמת ה"מערך" עם מפ"ם ומסר מדיני אחרון

עמוד:655

מענק ומלווה לישראל בהיקף של 58 מיליון דולר כדי שתבנה מתקן התפלה בעל תפוקה של 55 מיליון מטרים מעוקבים מים בלבד בשנה ( וגם התכנית הזאת לא יצאה בסופו של דבר אל הפועל . ( כשקרבו ימיו האחרונים של אשכול הגיעה לסיומה גם תקופת כהונתו של נשיא ארצות הברית לינדון ג'ונסון , והוא עמד לעזוב את הבית הלבן ב 20 בינואר 1969 ולהעביר את התפקיד לנשיא הנבחר ריצ'רד ניקסון . אשכול , שקיים קשרי עבודה טובים עם הנשיא האמריקני בכל שנות כהונתו , שנים שבהן עמד הוא עצמו בראש ממשלת ישראל , שלח לו מכתב פרדה ובו הודה לו על הידידות שהפגין כלפי ישראל וציין : " בשבועות ובימים האחרונים לממשל שלך קיבלת שתי החלטות מכריעות שעשויות למנוע מלחמה ולקדם את כלכלת ישראל . כוונתי להחלטה על הפנטומים ולהמלצתך לקונגרס בנוגע לבניית מתקן התפלה בישראל . " כשלושה שבועות לפני מותו ערכו אנשי השבועון האמריקני "ניוזוויק" ריאיון עם אשכול ובו פרש בפעם האחרונה בפני הציבור את עמדותיו בעניין עתיד השטחים והיחסים עם העולם הערבי ( תעודה . ( 200 הריאיון נערך ב 3 בפברואר והיה מעין תשובה על ריאיון עם נשיא מצרים נאצר שהתפרסם באותו היום בניוזוויק , ושבו הביע הנשיא המצרי רעות שנשמעו מתונות יחסית . נאצר דרש שישראל תפנה את כל השטחים שכבשה בשנת 1967 והבטיח כי בתמורה תעניק לה מצרים הצהרת אי לוחמה , הכרה בזכותה לחיות בשלום , הבטחת שלמותה הטריטוריאלית , חופש שיט בנתיבים בין לאומיים ו"פתרון צודק לבעיית הפליטים הפלסטינים . " בריאיון עמו הביע אשכול התנגדות לחזרה לקווי ה 4 ביוני ולוויתור על ירושלים , על רמת הגולן ועל נוכחות בשרם א שייך ; אך קבע : "אין אנו מתעקשים על שום דבר . נסה אותנו ותהיה מופתע ער כמה מוכנים אנו ליחסי קח ותן . '' יתרה מזאת , הוא לא פסל את האפשרות שאם ייווצרו תנאים מדיניים מסוימים תנהל ישראל מגעים עם ארגון ה"פתח , " חרף העובדה שהדבר נחשב לבלתי מקובל מכיוון שהארגון היה מחויב לאמנה שדרשה את השמדתה של מדינת ישראל . "אם ה'פתח' רוצים לנהל אתנו שיחות ישירות , לא נגיד להם לא , " אמר . תמצית הריאיון התפרסמה בעיתונות הישראלית ב 10 בפברואר . לפי תמצית זו אמר אשכול ש"אין ישראל מעוניינת אף בחלק אחד מן האזורים המיושבים של יהודה ושומרון , כגון שכם , ג'נץ וכוי , אולם עמדתה של ישראל היא שנהר הירדן צריך להיות גבול ביטחוני לישראל . " בישראל של חורף 1969 עוררו דברים אלו סערה ציבורית ותגובות זועמות ; אנשי גח"ל איימו בפרישה מן הממשלה , וגם חוגים נוספים בכנסת ובציבור הרחב מחו על הדברים . מקורבי אשכול דחו את הביקורת וטענו שתמצית הריאיון שפורסמה אינה מדויקת . בנוסח הריאיון שסיפק העיתון ניוזוויק מניו יורק ללשכת ראש הממשלה אכן לא נכללו הדברים שיוחסו לאשכול , ובכל זאת הם נדפסו בסופו של דבר בריאיון שפורסם בניוזוויק ב 17 בפברואר . כשעה לאחר שסיים את הריאיון לניוזוויק לקה אשכול בהתקף לב קשה ובעת שהתנהל הפולמוס על דבריו שכב חולה בביתו ולא נטל בו חלק . ממלא מקומו יגאל אלון השיב ב 11 בפברואר בכנסת על הצעת אי אמון בממשלה שהגישה סיעת "המרכז החופשי" בעקבות הדברים שיוחסו לאשכול . אלון אמר שעיין בנוסח שהוגש לאישורו של ראש הממשלה על ידי כתבי הניוזוויק ומצא שהפסקה האמורה אינה נכללת בו , וכמו כן אין בו כל התייחסות לעתידם המדיני של שטחי יהודה ושומרון . "אין זה מן הנמנע כי המשפט האמור על ג'נין , שכם וכוי ראה אור בכתבה כתוצאה מהתרשמות הכתבים מדברי רקע שנאמרו במהלך השיחה שארכה יותר משעתיים . ונוסח זה כאמור לא הוגש לאישורו של ראש הממשלה , " קבע אלון . שיפור מה במצב בריאותו של אשכול אפשר לו לשבת בראש ישיבת הממשלה שהתכנסה בביתו ב 23 בפברואר . ישיבה זו הוקדשה ברובה לדיון בפיגועי טרור שכוונו נגד ישראל , ובכללם הניסיון לפגוע במטוס "אל על" בציריך ב 18 בפברואר , שבמהלכו הצליח איש ביטחון ישראלי להרוג את אחד המחבלים , והפיצוץ בסופרמרקט בירושלים ב 21 בחורש שבו נהרגו שני ישראלים ונפצעו תשעה . הממשלה החליטה שמטוסי חיל האוויר יתקפו בתגובה שני מחנות מחבלים של ארגון ה"פתח" באזור דמשק , אך דחתה את הצעתם של שר הביטחון משה דיין ושל הרמטכ"ל חיים בר לב שאם ייווצרו התנאים המתאימים יישלח למקום כוח צנחנים במסוקים כדי להשלים את הפגיעה באנשי ה"פתח . '' שלושה ימים לאחר מכן , ב 26 בפברואר , 1969 בשעה שמונה ורבע בבוקר , נדם לבו של לוי אשכול . אשכול הביע בימי חייו את רצונו להיקבר בדגניה ב ובני משפחתו ביקשו למלא אחר רצונו . בהתאם לכך הוצע

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר