ח. הקמת ה"מערך" עם מפ"ם ומסר מדיני אחרון

עמוד:654

ח . הקמת ה"מערך" עמ מפ"מ ומסר מדיני אחרון ב ובשבועות שלהי 1968 האחרונים הלך והתדרדר לחייו מצבו הוא עסק הבריאותי בעיקר של בנושאים אשכול דחופים ובראשם עניינים מדיניים וביטחוניים . עם זאת מצא זמן וכוחות לעסוק גם בנושאים אחרים שהיו קרובים ללבו , ובהם המאמצים להקמת מערך של מפלגות הפועלים הציוניות . באוקטובר פנה אשכול בהרגשת "דחילו ורחימו , " כלשונו , למרכז מפלגת ה"עבודה" בבקשה שיאשר את הקמת ה"מערך" בין מפלגת העבודה למפ"ם . "בחזון רוחי ניצב האיש שהיה צריך להגיש את ההצעה לפני המרכז - ברל כצנלסון . הוא שראוי היה לעמוד היום בגיל 81 ומעלה ולהגיש לתנועה את הבשורה השגיאה . זוהי הבשורה בדבר סגירת המעגל של ליכוד מפלגות העבודה הסוציאליסטיות , " אמר . לאחר שההצעה אושרה בידי מוסדות מפלגת העבודה ומפ"ם נערך ב 19 בינואר 1969 כינוס היסוד של המערך בהשתתפות נציגי שתי המפלגות ב"בנייני האומה '' בירושלים . סמוך למותו זכה אשכול לסגור מעגל ולהשלים את המאבק שניהל במשך קרוב ל 50 שנה לאחדות תנועת הפועלים . נושא נוסף שאשכול המשיך לעסוק בו היה הפרויקט המשותף של ישראל וארצות הברית להתפלת מי ים . התכנית להתפיל מאות מיליוני מטרים מעוקבים מי ים בשנה ולייצר מאות אלפי קילו ואט שעה חשמל על ירי כור גרעיני , תכנית שאשכול עמל לקדמה ( ראה פרק אחד עשר , ב , ( גוועה כתוצאה משורה של סיבות , ובכללן העמקת מעורבותה של ארצות הברית במלחמת וייטנם , מקורות המים שנוספו לישראל במלחמת ששת הימים , היעדר צידוק כלכלי להתפלת מים לצורכי חקלאות והגידול בתקציב הביטחון הישראלי בעקבות מלחמת ששת הימים . בקיץ 1968 התברר שהאמריקנים מציעים להקים מתקן התפלה קטן בהרבה . בדיון שנערך באוגוסט בוועדה לעניין ההתפלה על ההצעה האמריקנית קבע אשכול שאפשר להסתפק לפי שעה במפעל קטן , וזאת מכיוון שהצרכים מחייבים הקמת מפעל התפלה גדול בשנת 1980 ולא בראשית שנות השבעים כפי שסבר קודם . מן היזמה הגדולה נותרה אפוא המלצתו של ג'ונסון שהוגשה באמצע ינואר 1969 לקונגרס האמריקני לאשר טקס החתימה על הסכם ה"מערך" בין מפלגת העבודה למפ"כ בירושלים , 19 בינואר . 1969 מימין לשמאל : יעקב חזן , אהרון בקר , לוי אשכול , גולדה מאיר ויצחק טבנק ן ונואם )

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר