ז. מאבק בין־לאומי ומחלוקת פנימית בנושא השטחים

עמוד:648

של מועצת הביטחון בלא כל ניסיון של הצדדים לעבד את השלכות ההחלטה במונחים של גבולות מוסכמים , הסדרי ביטחון , ערובות שיט , חוזים משפטיים , הכרה הדדית מפורטת , שיקום פליטים וכיוצא באלה . השקפה זו של קע"ם לפי דעתנו איננה מסתברת . המעבר ממלחמה לשלום באזורנו אינו עניין של פתרון הצהרתי . המלחמה נסבה זה עשרים שנה על נושאים מוגדרים השנויים במחלוקת . על מאמץ השלום לעסוק אפוא בהסכמה באותם נושאים מוגדרים , ועליו לחסל לבסוף את הסכסוך בן עשרים השנים . מדיניותנו היתה ועודנה לעודד דיון מפורט עם שכנינו על תנאי הסכם השלום הסופי . הצענו סדר יום לשלום : הבהרנו לקהיר ולעמאן כי הנושאים הטריטוריאליים ושאלת הגבולות פתוחים למשא ומתן ולהסכמה ; הודענו כי כאשר ייקבעו גבולות הקבע ינועו הכוחות המזוינים בהתאם מקווי הפסקת האש עד הגבולות המוסכמים על פי הסכמי הביטחון . הסכמנו להצעתו של ד"ר יארינג לקיים פגישות משותפות בחסותו , וניסינו להבהיר באמצעותו את השקפותיהן של ממשלות קע"ם וישראל 1 ירדן ] על אופיו של השלום בר קיימא ועל היחסים של שתי המדינות אחרי שיגיעו להסכמה בכל הנושאים הכלולים בהחלטת מועצת הביטחון מ 22 בנובמבר . 1967 נקטנו הליכים רבים לשם העברת השקפות לקהיר ולעמאן . גיוונו והכפלנו את ערוצי התקשורת שלנו . איש אינו מסוגל להאמין ברצינות כי שלום יוקם בין שתי ממשלות אשר אחת מהן מתמידה לסרב לפגוש באחרת , אך איננו פוסלים מראש הליכים מקדמיים או שיטות תקשורת שיש בכוחן לסלול את הדרך למשא ומתן רגיל . מה שאמרנו לנציגיו בעניין הזה בירושלים בחודש יולי קיים ועומד כמדיניות שלנו . מאידך גיסא קע"ם מסרבת לדון עמנו בבעיות בשום אופן ובשום הליך שהוא . על מנת להבין מדוע מאמצינו לקידום השלום טרם נשאו פרי עלינו להתרחק מטקטיקות ומניסוחים ולעמוד על העובדות הפוליטיות המרכזיות . לב העניין הוא בכך שלקע"ם אין כל כוונה להגיע לשלום אמת מוחלט עם ישראל . מדיניותו של נאצר היא להבטיח את נסיגת ישראל בעודו שומר לעצמו את מלוא חופש הפעולה האידאולוגי , הפוליטי והצבאי ואת כל האופציות פתוחות , כולל אופציית מלחמת נקם . על כן הוא מסרב לחתום על הסכם שלום חוזי . בקצרה , הוא מבקש להסיג אותנו אל המצב הפגיע הקודם , תוך שמירה על קיומו של יסוד הסכסוך . אין לנו כל ספק בכך שזוהי המדיניות של קע"ם . הערכה זו זכתה עתה לחיזוק לאור ההצעות הסובייטיות האחרונות , בתיאום עם קע"ם . הם מבקשים במפורש להחזיר על כנו את המצב של 5 ביוני , 1967 מהלך אשר דחינו , אתה ואנחנו . ההצעות הן הצעותיה של ברית המועצות מן השנה שעברה , בתוספת גורם אחד : הם מציעים ערבות של ארבע המעצמות . במסווה זה הם יוכלו לא רק להחזיר על כנו את המצב של 5 ביוני , אלא להקנות לברית המועצות באורח רשמי ומוכר תפקיד באכיפתו . לזה קוראת ברית המועצות "נורמליזציה . " אירוני הדבר כי ברית המועצות תתבע לעצמה תפקיד בשמירת השלום במזרח התיכון שעה שהיא זו שסייעה בהתרת המוסרות של מלחמת יוני ; 1967 שעה שהיא פלשה לצ'כוסלובקיה ומאיימת על ארצות אחרות בגורל דומה ; בזמן שהיא מפגינה עוינות פראית כלפי ישראל ומחרחרת שנאת יהודים כמזרח אירופה ; כאשר היא ממשיכה להצית את האזור בנשק ובתעמולה , פועלת להדחת משטרים פרו מערביים וחותרת תחת אינטרסים מערביים באזור כולו . לקח המאורעות האחרונים באירופה חייב להיות העמקת החשדנות כלפי המדיניות הסובייטית וחידוד התנגדותנו לחדירה סובייטית . ברור כי חתימה סובייטית על ערובה היא הדבר האחרון שמדינה קטנה שריבונותה והחופש שלה חשובים לה תזמן לעצמה או תסכים לקבל . מכל מקום הגישה הסובייטית כלפי ישראל הובלטה על ידי ההכרזה הצורמנית המאיימת של מוסקווה מלפני כמה ימים בלבד . ערובות רב צדדיות אינן יכולות בשום אופן להוות תחליף לשיחות שלום דו צדדיות בין שתי המדינות המעורבות במישרין בסכסוך . כוונת הזדון הנחבאת מאחורי התכנית הסובייטית היא לכפות עלינו מין הסדר מינכן . ישראל לא תיכנע למזימה שכזאת . מגמה מרכזית בהצעות הסובייטיות היא להרחיק את ארצות הברית מן המדיניות שלה עצמה , כפי שניסחת אתה , ולהביא אותה להתייצב במערך בלתי סביר עם ברית המועצות ומצרים . במהלך השנה שעברה , אדוני הנשיא , נודעה לנו תשובתך ההחלטית השלילית להצעות הסובייטיות , היוגוסלוויות והאחרות שאינן עולות בקנה אחד עם העקרונות אשר הצבת כמדיניות

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר