ז. מאבק בין־לאומי ומחלוקת פנימית בנושא השטחים

עמוד:645

ודרבן אותו להודיע לראשי הממשל האמריקני על השינוי בעמדתה של ממשלת ישראל ( תעודה . ( 197 בעניין רמת הגולן לא נדרשה הממשלה להחליט באותה השעה כפי שנדרשה לגבי סיני , אך דובריה חזרו והבהירו שהמצב שהיה לפני מלחמת ששת הימים לא יחזור לקדמותו . אשבול עצמו קבע כבר בנובמבר 1967 בכנס "איחוד הקבוצות והקיבוצים : " "אי אפשר בלי הרמה . " אולם יותר מן ההצהרות היו אלו מעשי ההתיישבות שהציגו הלכה למעשה את המרחק הגדול שהתרחקה הממשלה מהחלטתה ב 19 ביוני . 1967 במהלך כהונתו של אשכול הוקמו עשרה יישובים ברמת הגולן ( וכן ארבעה יישובים בבקעת הירדן ויישובים בצפון סיני , ככפר עציון ובחברון . ( הממשלה הקפידה בדרך כלל שהיישובים יוקמו כהיאחזויות נח"ל . אולם אשכול החל לשקול שינוי במדיניות זו , וב 18 בנובמבר פנה אל שר האוצר ספיר וביקש לברר את עמדתו באשר להקמת "יישוב חצי עירוני שיתבסס על תיירות , מלאכה וכדומה" ברמת הגולן ( תעודה . ( 198 כמו כן הביע אשכול את תמיכתו בהקמת " היאחזויות נוספות בבקעת הירדן . " ספיר השיב שהוא תומך עקרונית ב"התבססות ברמת הגולן" אך מבקש שייערך דיון בממשלה לגבי מדיניות ההשקעות בתעשייה כשטחים . ההתיישבות התבצעה בשטחים שעל עתידם שררה מעין הסכמה לאומית , ועיקר הוויכוח הציבורי התנהל בשאלת השליטה באזורים המאוכלסים בצפיפות בגדה המערבית . ככל שהתבסס הממשל הצבאי הישראלי בגדה כך רבו ההתבטאויות של שרים ושל אישי ציבור אחרים שהביעו ביטחון שישראל עתידה לשלוט בה שנים ארוכות . בהתייעצויות שנערכו באביב ובקיץ 1968 בוועדת המגעים המדיניים , שבה היו חברים אשכול , ריין , אלון , אבן , משה ששון ואחרים , הביע דיין את דעתו שאין סיכוי להסדר מדיני קרוב עם ירדן או עם הפלסטינים לגבי הגדה המערבית , ולכן יש לשאוף ולמצוא דרך לחיים משותפים עם ערביי הגדה מתוך הנחה שהמצב הקיים יימשך עוד זמן רב ואולי לעולם . הוא הציע שורה של צעדים לשיפור החיים האזרחיים בגדה המערבית ולשילוב כלכלתה במשק הישראלי בטענה שהדבר יביא לתלות כלכלית של תושביה בישראל ולהשקטת הרוחות בה . בין הצעדים שהציע דיין : העברת מוסדות אזרחיים בגרה לניהול עצמי של תושביה , אישור שותפויות מסחריות ותעשייתיות בין ישראלים לפלסטינים , מתן אישור לערבים מהגדה לעבוד בישראל בצורה מבוקרת , פיתוח מפעלי תיירות משותפים ועוד . אשכול הסתייג מן ההצעות והביע חשש שהדבר יביא לתוצאות שליליות כגון ניצול עובדים מהשטחים והעברת מפעלים מישראל לגדה כדי להשתמש בכוח העבודה הזול המצוי בה . הוועדה החליטה להמשיך במגעים המדיניים עם אישים פלסטינים מהשטחים ולאמץ כמה מן הצעדים שהציע דיין . המגעים עם הפלסטינים התמקדו עתה בניסיון להקים בגדה המערבית ממשל אזרחי שיהיה כפוף לישראל , במקום הממשל הצבאי שהונהג מיד בתום המלחמה , ובמקביל המשיך דיין להוביל את מדיניות הידוק הקשרים הכלכליים בין ישראל לשטחים . רבבות פועלים מן השטחים מצאו מקום עבודה במשק הישראלי המשגשג ורובם הועסקו ב"עבודות שחורות , " על בסיס יומי , בשכר נמוך וללא תנאים סוציאליים נלווים . ב 29 בספטמבר הביא שר האוצר , המסחר והתעשייה זאב שרף בפני ועדת השרים לעניין השטחים המוחזקים הצעה שיזם דיין להקצות סכום כסף להקמת מפעלים בשטחים על ירי יזמים ישראלים , והוועדה אישרה את הצעתו . פנחס ספיר , שנמנה עם השרים היוניים בממשלה , הגיש למליאת הממשלה ערעור על החלטה זו והממשלה דנה בערעורו ב 1 וב 2 בדצמבר . ישיבות אלו הפכו לדיון מעמיק במכלול היחסים בין ישראל לשטחים ובעיקר הגדה המערבית , וכל דובר פרש את השקפת עולמו . ספיר טען שמדיניותו של דיין משמעותה סיפוח למעשה של הגדה לישראל מהלך שיביא להקמת מדינה רו לאומית , והביע חשש שמדינה זו תהפוך במשך הזמן למדינה ערבית . נוסף על כך התריע ספיר מפני ההשפעה של מדיניות השילוב הכלכלי ושל הצפת המשק בפועלי שטחים על אופיה המוסרי של המרינה . "אני יכול בכל יום לראות זאת איך בצעדים מהירים יותר ויותר מתגבר המושג של 'חוטבי עצים ושואבי מים' מצר אחד , ומצד שני יהודים עם צווארונים לבנים , " טען . דיין השיב לו שבפני ישראל פתוחות שלוש אפשרויות בעניין הגדה המערבית : הפיכתה ליחידה עצמאית , קשירתה לירדן או קשירתה לישראל . מבחינתנו , קבע , עדיפה האפשרות השלישית , ולכן יש ליצור אינטגרציה כלכלית בין השטחים לישראל ולהעלות את רמת השירותים הציבוריים בהם . נאמן לתכניתו המדינית הציע דיין להקים ארבעה גושי התיישבות וצבא - בגוש עציון , באזור בית אל , ליד שכם וליד ג'נין . אשכול עמד בראש הוועדה לענייני השטחים המוחזקים אולם עקב בריאותו הרופפת נעדר מרבות מישיבותיה .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר