ז. מאבק בין־לאומי ומחלוקת פנימית בנושא השטחים

עמוד:644

ביקשו להצטייד במטוסים מתקדמים יותר מבחינה טכנית , שיצמצמו את הפער שנוצר לטענתם בין מטוסי חיל האוויר למטוסים החדישים שסיפקה ברית המועצות למצרים וסוריה . עתה התעורר חשש בישראל שהנשיא ג'ונסון יכרוך את הספקת המטוסים בהיענות ישראל לדרישותיו המדיניות . דאגות אלו הניעו את אשכול לכתוב אל הנשיא ג'ונסון . במכתבו ביקש אשכול להסיר את המסווה מעל הצהרות השלום של מצרים , וחזר על עמדת ישראל שמצרים היא האשמה בחוסר ההתקדמות לשלום . הוא דחק בג'ונסון לדחות בצורה נחרצת את ההצעה הסובייטית מכיוון שלא נועדה אלא לשרת את מטרות הערבים ומכיוון ש"כוונת הזדון הנחבאת מאחורי התכנית הסובייטית היא לכפות עלינו מין הסדר מינכן" ( תעודה . ( 196 בהמשך מכתבו שב אשכול "לבעיה החיונית של מאזן הכוחות , במיוחד האווירי , באזורנו , " וטען ש"מאז שדנו בכך ... גברה התעצמות כוחות האוויר הערביים מהר מן החזוי . בינתיים כוחה האווירי של ישראל לא הדביק את הקצב . כתוצאה מכך קמה לתחייה העמדה הלוחמנית של קע"ם ןמצריםן . " לנוכח היזמה הסובייטית ומתקפת השלום הערבית , וכדי לרצות את האמריקנים , הציג שר החוץ אבן בפני עצרת האו"ם ב 8 באוקטובר תכנית שלום ישראלית בת תשעה סעיפים . בתכנית חזרה ישראל על עמדותיה המסורתיות ולא נכללה בה התייחסות ספציפית לשאלת הגבולות . עם זאת סעיפיה נוסחו בצורה מתונה וכללו לפחות למראית עין ויתור ישראלי בתנאים מסוימים על הדרישה למשא ומתן ישיר . התגובות בארצות הברית וברחבי העולם , למעט בעולם הערבי ובגוש הסובייטי במזרח אירופה , על דבריו של אבן היו חיוביות בדרך כלל , ולמחרת הודיע ג'ונסון על פתיחת משא ומתן להספקת "מטוסים על קוליים , " כלומר פנטומים , לישראל . באותם הימים התערערה בריאותו של אשכול וקצב פעילותו פחת . בספטמבר עדיין קיים פעילות סדירה ממשרדו בבניין ראש הממשלה וגילה מעורבות בענייני מרינה גדולים כקטנים , כפי שמעיד מכתבו אל נגיר בנק ישראל דוד הורוביץ ( תעודה . ( 195 אולם במחצית השנייה של אוקטובר , דווקא בשעה שההתפתחויות המדיניות והצבאיות חייבו אה ממשלת ישראל להתכנס לעתים תכופות , נעדר אשכול מארבע ישיבות ממשלה רצופות ולאחר מכן קיים שלוש ישיבות נוספות בביתו . בישיבות אלו נדונה ההתדרדרות העקיבה לאורך תעלת סואץ . ב 26 באוקטובר התנהלו חילופי אש כבדים באזור ונערך ניסיון פשיטה של כוחות מצריים בצד המזרחי של התעלה . בתקרית זו נהרגו 15 חיילי צה"ל ו 34 נפצעו . ועדת השרים לענייני ביטחון החליטה להטיל על צה"ל לבצע פשיטה בעומק מצרים העילית , ובליל ה 31 באוקטובר חיבלו כוחות של צה"ל בסכר נגע חמדי שעל הנילוס , בגשר ליד העיירה קינה ובתחנת ממסר כקו המתח הגבוה אסואן-קהיר . פשיטה זו הביאה לרגיעה של כמה חודשים בגזרת תעלת סואץ וצה"ל ניצל זאת להקמת קו מעוזים מבוצרים היטב לאורך התעלה , שנקרא לימים "קו בר לב" על שם הרמטכ"ל חיים בר לב . בעוד הלחימה בין כוחות ישראל למצרים לאורך תעלת סואץ הולכת ומחריפה עלו לדיון בישיבות הממשלה גם המגעים המדיניים הקשורים לאפשרות של הסדר שלום עתידי בין שתי המרינות . שר החוץ אבן הסביר כי במגעים עם יארינג ועם הממשל האמריקני נדרשה ישראל להציג את עקרונותיה לגבי קביעת קו הגבול עם מצרים בהסדר שלום עתידי . בישיבת ממשלה שנערכה בביתו של אשכול ב 31 באוקטובר הוחלט להקים ועדת שרים בראשותו של אבן שתגבש את עמדת ישראל בשאלה זו , ומסקנותיה הוצגו עור באותו הערב בישיבת ממשלה נוספת בביתו של אשכול . הוועדה הציעה להשיב לממשל האמריקני באופן ברור שיש לעשות שינויים בגבול הבין לאומי במסגרת חוזה שלום עם מצרים . ואילו ליארינג המליצה הוועדה להודיע באופן סתמי ש"הגבול המוסכם והבטוח ייקבע בחוזה שלום בין ישראל ומצרים , " זאת לנוכח התחמקותו של שר החוץ המצרי מחמוד ריאד ממתן תשובות ברורות על השאלות שהציג אבן ליארינג על טיב השלום . הממשלה החליטה להטיל על שר החוץ להודיע לממשל האמריקני שיש לבצע שינויים בגבול הבין לאומי עם מצרים לרבות השארת רצועת עזה בתחומי ישראל והמשך השליטה הישראלית בשרם א שייך תוך רציפות יבשתית עם ישראל . עור נקבע שהחלטת ממשלה זו באה במקום הודעתה מ 19 ביוני 1967 שבה הביעה נכונות לחזור לגבול הבין לאומי תמורת שלום מלא ( ראה פרק שלושה עשר , א . < החלטה זו , שנותרה סודית , נתנה גושפנקה רשמית לתהליך העקיב שבמהלכו הלכו והתרחקו שרי הממשלה מן העמדות שהביעה הממשלה בישיבתה דאז . למחרת יצא השר אבן לדיוני עצרת האו"ם . ב 5 בנובמבר שלח לו אשכול מברק ובו חזר על החלטת הממשלה במלואה

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר