ו. מדיניות של שלום, התיישבות ופעולות נגד של הערבים

עמוד:638

ינוצל למרב הכוח והיעילות . ומה שהממשלה נותנת - בא מידי העם . והעם ייתבע וייתן . וארשה לעצמי להביע כאן בדרך אגב תמיהה גדולה על הוועד הפועל של ההסתדרות שלנו ועל רבבות עובדים שבה , שראו דווקא זמן זה , כשאנו חייבים במאמץ עליון , זמן ראוי לקצץ שעות עבודה . והרי רבים מהם - תנאי עבודתם נוחים הרבה מתנאיהם של עובדי הביטחון . והיכן במצב זה ההבחנה בין עבורה ביטחונית ולא ביטחונית ? הרי הייצור הביטחוני שלנו הורחב והועמק , מספר עובדיו עלה עלייה עצומה - היכן הסולידריות עמהם ? ובכלל , היכן הביטחון מסתיים ? חלק בלתי נפרד מזה הוא חוסן חברתנו ותנופת משקנו . ולכאן יש לצרף גם את התעצמותנו באדם , מכוח העלייה ומן הריבוי הטבעי . כל מאמץ בהתעצמות זו - אין ערוך לו . ובכל כוחותינו אלה עלינו להתמודד גם עם בעיות הפרחת השממה ויישוב הספר . בשנה שחלפה מאז מלחמת יוני נוספו לנו יישובים חדשים בספר ובמדבר , אם יישובים חדשים שקמו ראם היאחזויות שהפכו ליישובים . ואם לא הקימו יותר - הסיבה איננה סוד : האמצעים לא הספיקו . ובכל זאת עוד היד נטויה . אבל הזמן קצר והמלאכה מרובה . חברים , נזרקה אצלנו לפני שנים ססמה של "אוריינטציה על עצמנו . " הדבר נכון בעיקרו , אבל אין זה משחרר אותנו מדאגה למעמדנו הבין לאומי . בדידות בין לאומית אינה מחזקת את איתנות עמידתנו מול פני כוחות עוינים . עמדה בין לאומית בנדון הובעה בהחלטת מועצת הביטחון מיום 22 בנובמבר . 1967 אם להתבטא בזהירות , זה רחוק מלהיות מסמך ישראלי . אם היינו כותבים את ההחלטה אחרת , ואילו היתה מועצת הביטחון בית דין צדק ומוסר , ולא מפגש אינטרסים - היינו זוכים להחלטה אחרת גם משם . אין בה הבחנה אמתית בין התוקפן לבין העומד בסכנת כליה , ואין בה פירוט במקום שהוא דרוש , ולעומת זאת יש בה פירוט במקום שאינו דרוש . אולם אסור בשום פנים ואופן להניח לצר השני לקרוא אפילו החלטה זו לפי נוחיותו ולהוציא מתוכה צימוקים שישרתו את מטרתו היסודית , את המטרה שהתווה הייכל . ובוודאי שאץ לנו להיתפס לתעמולה שכזאת . מי שעושה זאת מחטיא בלא יודעים את המטרה . נכון , יש בהחלטה דיבור על עקרון נסיגה משטחים אם כי ללא הגדרה סיטונית ובלי הזכרת קווי שביתת הנשק , זיכרונם לא לברכה . למשטר , לקווים ולהסכמים של שביתת הנשק אין זכר במסמך זה . ועוד , זהו בפירוש רק אחד מן היסודות המרכיבים סעיף שלם , את הסעיף המעשי הראשון , הקורא להקמת שלום צודק ואיתן במזרח התיכון . מעשי הערבים והתעמולה הסובייטית המסייעת להם בלבלו בנקודה זו את המוחות כל כך שאין לצאת מן הסבך בלי להתייחס להחלטה כלשונה . ברור לגמרי שלפי אותה החלטה עקרון פינוי שטחים ( ולא נאמר : כולם ) אינו אלא אחד היסודות ושל ] כינון שלום צודק ואיתן . אין לו שם קיום וזכר בזכות עצמו . ובעצם לטעמנו הפסקה מיותרת . הרי הדבר גם מכללא איתמר ומן הכלל נאמרו . ההחלטה מדברת על "גבולות בטוחים ומוכרים . " ברור שהסדר של שלום עם גבולות מוסכמים , אם הוא מבוצע , יש לו משמעות גם לגבי הצבת הכוחות . המושג "גבולות מוכרים ובטוחים" היה נושא לפירוש חשוב ומוסמך מצר מעצמה גדולה , שבלעדיה לא היתה החלטה זו קיימת , כביטוי למדיניות בין לאומית ומוסמכת . רק לאחר שארצות הברית הבהירה כי מדובר בגבולות קבע חדשים , שונים מקווי 4 ביוני , לאמור - גבולות שייקבעו בהסכם בין ישראל ושכנותיה במסגרת כינון השלום - רק אז יכולנו לשתף פעולה עם הנציג שנתמנה על פי אותה החלטה . עובדה היא כי אין בה לפנינו שום תביעה בין לאומית לחרש אי פעם את המשטר והקווים של שביתת הנשק . כאמור זו לא החלטה שלנו , אבל בשום פנים ואופן אסור שירשה מישהו לעצמו לעשות ממנה "תכנית כבקשתך , " לתלוש דבר שהוא רק אחד ממרכיבי השלום לפי ההחלטה ולעשות אותו למין תחליף של שלום , ולהשתמט מן המשא ומתן לשלום על כל הכרוך בו . הדבר הזה לא ייתכן , ולא רק לפי דעתנו אלא גם לפי אותה החלטה . ואם מחציתו של עולם , וכל המדינות הידידותיות , טוענים כי אין מופנית לישראל שום תביעה להתייחס לקווי 4 ביוני , למה נתמרן אנו את עצמנו , על דרך של פירוש מופרז , אל מצב של בדידות שאינה נגזרת עלינו כלל . אין נוטשים משלטים ביטחוניים במלחמה , וכך אסור לנו לוותר על עמדות מדיניות ומשפטיות שהשגנו ושביצרנו ברוב עמל מדיני ממושך , שעדיין לא נסתיים . להפך - הדבר צריך לעודד אותנו להתמיד בפעולה מדינית . ומכוח החלטת מועצת הביטחון פועל הד"ר יארינג . אנו רוצים שיצליח , מפני שהצלחתו פירושה שלום . הרי כתב המינוי שלו הוא בגדר ההחלטה , ולכן גם בגדר תביעתה היסודית והמכרעת לשלום . סיכויי הצלחתו תלויים בסיכויי השלום , וסיכויי השלום תלויים

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר