ו. מדיניות של שלום, התיישבות ופעולות נגד של הערבים

עמוד:637

קשה לומר שכך מדברת מדינה המתיימרת לקבל עול החלטות ביךלאומיות המדברות על שלום יציב . יתר על כן , הייכל מודה בפה מלא כי שאיפת השלום היא מטרת יסור של ישראל , והוא מברך את עצמו ואת עמו שישראל לא השיגה דבר זה . בשבילו שלום פירושו הכרה בישראל והנצחת קיומה . לכך הוא מתנגד . מתחייבות אפוא שתי מסקנות : דיבור צבוע הוא מצד מצרים לומר שהיא מקבלת עליה החלטות בין לאומיות בזכות שלום . היא איננה מעודדת עשיית שלום מצד ירדן , זה הפטיש שהייכל הועיד לו תפקיד להכות על בטן הבקבוק . ואשר לסוריה , היא רחוקה ממחשבת שלום , עוד יותר ממצרים וכל פירוט בעניין זה למותר . אינני יודע אם ומתי מציאות זו תשתנה , אך עלינו לראותה כמות שהיא בשעה זו . שום מדינה ערבית לא הגיעה עדיין לנכונות מעשית לקדם את השלום . אני יודע שיש חברים , והייתי רוצה להיות שותף להם , המהלכים בתקוות של הסדר קבע עם ערביי ארץ ישראל במנותק מהסדר עם מדינות ערב . לא חסרו ניסיונות שיחה , ואולי עוד יהיו , ואולם לפי דעתי ( ושוב , לצערי , ( אין רואים גם כאן כעת אחיזה ממשית . בשעה זו אין מנהיגות ערבית וציבוריות ערבית בארץ ישראל המסוגלת להבין שחיי שלום אתנו מתיישבים עם זיקה אל הכלל הערבי ובשום פנים אינם סותרים אותה . ואחת היא אם הנימוק לסירוב לובש צורה של תלות בחוסיין , הקשור כאמור בנאצר , או איזו צורה אידאולוגית אחרת . מתן האפשרות לציבור זה לחיות את חייו , להתקדם , לשמור על קשריו עם אחיהם לשפה ולתרבות מבחוץ וכיוצא באלה - אלה דברים שיש להם משמעות חיובית עצומה לגבי קיום יחד בשלום , יום יום , לגבי הימנעות מסכסוך חזיתי בתוך תחום שליטתנו ; אבל חוששני כי מחמת עמדתם של הערבים אין גם כאן דרך קצרה להסדר שלום אזורי מקיף . דומה שמניתוח זה עשויה לעלות המסקנה כי הצעת תכניות שלום חד צדדיות משלנו בפרהסיה היא בשעה זו פטיש בלי סדן . הן זוכות לתגובות פומביות שליליות בקרב שליטי מדינות ערב , והתגובות הללו אינן נובעות מן התכונות העצמיות של תכנית זו או אחרת . הן נובעות מאי נכונות לכל הסדר של שלום שאיננו - מעצם טבעו - מקפצה לתוקפנות מחודשת , לניסיון חתר לשבור את הבקבוק . הכל חתר אל שלושת הלאווים המפורסמים של החלטות חרטום . ויש כאן עוד סכנה מסוימת , שמא ינהגו בנו כמנהג תגרים . כל אחד מכם מכיר את תהליך המיקוח הזה : כל מחיר שהלקוח מציע , מיד הוא נהפך אצל המוכר למינימום בטוח . את הפשרה יחפשו בין המינימום הזה לבין מחיר המקסימום שהמוכר מציע , ואולי הוא עלה בינתיים . ויתור מוצהר , מיקוח כזה , אינו אלא הזמנה לתוספת ויתורים אחר כך . לצערי אינני יכול ליטול זכות לעצמי להשמיע הצעות ולהדגיש אחר כך שעשיתי זאת בשמי הפרטי . כידוע יש עוררים רבים גם על שרים , שאינם ראשי ממשלה , העושים זאת . ומילה בסלע - משתוקא בתרין ודיבור בסלע - שתיקה בשניים , היינו יפה השתיקה מן הריבורן . אבל נחזור לעניין פשרה : עלי להרגיש במשנה תוקף שהפשרה שנאצר והייכל מחפשים היא פשרה של חנק ולא פשרה של חיים . בשעה שהם מסתתרים כביכול מאחורי הצעות מועצת הביטחון - לבם לכל היותר להפוגה עד לסיבוב הבא . טובלים ושרץ בידם . אין לנו עניין להציע תכנית להפוגה שכזאת . זהו העניין האמתי העומד לדיון . מכאן עקשנותם שלא להיכנס למשא ומתן ישיר . משא ומתן בין הצדדים פנים אל פנים הרי טומן בחובו הכרה הדדית והוא הרי עשוי חלילה להביא לידי אסון ושמו "שלום . " סידור פליאטיווי וארעי ] מבחוץ עלול להיות הקדמה למלחמה . נתנסינו בזה פעמיים , ונוכחנו שאין ישועה בהסדרים מילוליים בלבד . הוויכוח על משא ומתן ישיר ועל יצירת תנאים נוחים לו , גם מבחינה פיסית , הוא אפוא ויכוח על עצם השלום . מי שאינו גורס משא ומתן ישיר שמא הוא אינו אלא מחכה לעוד סיבוב וקונה זמן , ולשם כך אולי הוא גורס פתרון כפוי או הסדר מעורפל ובלתי מחייב שיתמוטט על ראשנו כפי שהתמוטטו הסדרי 1949 ו . 1957 אין פירושו של דבר כאמור שעלינו לתת את נפשנו טרף לייאוש . הדברים שאמרתי עולים מתוך מצב קיים , מתוך תמונה סטטית . אין דברים נצחיים במאזנים מדיניים . אסור שנסיח את לבנו מן השלום כייעוד וכעיקרון . "אף על פי שיתמהמה , אחכה לו בכל יום שיבוא . " בשעה זו ההדגשה היא "שיתמהמה . " בינתיים המצב הקיים הוא לבדו הבסיס למחשבתנו ולתכנוננו לעתיד הקרוב , מבחינה מדינית , מצד הביטחון , מצד היערכות המשק ומצד העלייה . אין טעם בתכנון מתוך הנחת שינויים שאין יודעים מתי יבואו . עלינו לבנות את כוחנו לעמידה בכל המובנים . ודאי שאנו שוקדים על הכוח הצבאי , ודאי שנתעצמנו ועוד נגכר חיילים לעמידה בסכנות שוטפות ולקידום פני סכנות לעתיד לבוא . אנו בוטחים בצה"ל ובעם . הם לא הכזיבו ולא יכזיבו . אנו מצפים מהם לטוב ביותר אם לא למעלה מזה . הממשלה תיתבע ותיתן לצורכי הביטחון עדיפות עליונה , מתוך ביטחון גמור שכל מה שיש בכוחו של עם עני זה לתת ,

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר