ה. מאמצים להגברת העלייה והביטחון

עמוד:630

. 191 דברים בישיבת מזכירות מפלגת העבודה תל אביב , 23 במאי 1968 ו ו מרכזיותה של העלייה מלווה את תנועתנו כל ימינו . ובשנים האחרונות , כשראינו את מקורות העלייה הגדולה נדלים לעינינו , נזעקנו על שאין אנו מכינים ומתישים חשיפת מקורות עלייה חרשים , ובעיקר בארצות הרווחה , שיהודיהן נחלצו ונענו לנו בממונם ובהשפעתם הרוחנית והמדינית ואך לא בגופם ממש . בינתיים עברו עור שנים אחרות ועדיין עמדה לנו עליית רבבות משיירי המקורות הקודמים . והנה באו הימים האחרונים , על הבעיות שהציגו לפנינו בתחום המדיני , הביטחוני , המשקי והחברתי , והדגישו את ההכרח בחישוף מעיינות עלייה חרשים משנה הדגשה , אם היה צורך בכך . בתוך כותלי המזכירות הזאת איני חייב להסביר כמה עצם מעמדנו המדיני והביטחוני תלוי בעלייה . עליית יהודים והתנחלותם בארץ ישראל היא שנתנה לנו את הכוח הממשי להגיע למרינה , לקיימה ולנצח את המתנכלים לה . היא שתיתן לנו את הכוח לעמוד במבחנים שאנו צפויים להם יום יום ושנהיה צפויים להם בעתיד . ולא די לדבר על עלייה . צריך להביא אותה וצריך לקלוט אותה . צריך לגול את האבן ממי הבאר , לעורר יהודים בכל מקום שיבואו לכאן . צריך להתמיד ולאמץ את כל הכוחות לפתוח את השערים במקום שהם נעולים , בתקווה שאין נעילתם נעילת עולם . וצריך ועלינו להיות מוכנים ומזומנים להכין כלים לעולים הבאים לא מחמת מצוקה ודוחק . מה שהיה לעולים אחרים מן העלייה הראשונה והשנייה ועד לעליות המרינה , גמר קליטה - הוא להם ראשית קליטה . עלינו להציב להם אתגר חיובי . ליצור כאן בארץ תנאים לקלוט את הבאים ; הדבר תובע גישה חדשה , טיפול אישי , ידיעה שכל עולה רוצה לרעת , אף לפני עלייתו , מה לפניו . אם יעלה הדבר בידינו , יהיו העולים האלה עד מהרה מנקלטים לקולטים . בראייה כזאת של התפקידים הכרוכים בעלייה יש לגשת גם לחלוקת העבודה הארגונית . לא המסגרת הארגונית עיקר , אלא העלייה והקליטה ; מסגרות נועדו לשרתן . אין לקדש מסגרות רק משום שהן קיימות וגם אין לשבור מסגרות לשם החידוש בלבד . היתה ביקורת על ההסתדרות הציונית ועל הסוכנות . היה מעשה גדול ולפיכך היה גם מה לבקר . ואולם איני שותף לראיית המעשה הגדול בראי הביקורת בלבד . כך - זה ראי עקום . ההסתדרות הציונית עשתה גדולות בעלייה ובקליטתה בשנים שעד עכשיו , בתקופת בניית תשתית המשק , והיתה לה יד בבנייה הזאת . כיום קליטה היא מעשה של המשק כולו , המשק שבעין וחזון המשק . וכלים אלה הם עתה בידי המרינה ולא הסוכנות . לפיכך כיום אינני רואה אפשרות שאיזה גוף מלבד המדינה כולה , ממשלתה , מוסדותיה , הסתדרויותיה ומפעליה יוכל להרים את המשא של קליטת קבע . והממשלה מוכנה לקבל עליה את האחריות הזאת . קליטת קבע פירושה הבטחת תעסוקה ומקורות פרנסה וכן מתן השירותים החברתיים למיניהם שהעולים זקוקים להם . אין להעלות על הדעת את כל אלה בלי קשר עם מבנה המשק והחברה בכלל , עם השירותים שהמדינה נותנת לאזרחיה . לפיכך זוהי מסכת אחת והממשלה אחראית לה . קשה אפילו לתחום תחום בין גילוי תפקירי יום יום הרגילים של הממשלה לבין מילוי תפקיד של קליטת עלייה . אתן לכם דוגמה פשוטה : הנה הוועידה הכלכלית שהיתה בירושלים לפני כשבעה שבועות . אין ספק שתוצאות הוועידה הזאת , ואנו לא נרפה מהם עד שילבשו בשר וגידים ועור יקרם עליהן , אין ספק שזוהי תוספת אדירת כוח לתנופה החדשה שהמשק עומד בה מאחרי המלחמה . מדינת ישראל זקוקה לתנופה ולטלטלה הזאת והממשלה חייבת לעשות כל שבידה כדי לקרם אותה , תוך כדי הימנעות מסכנות המלוות בדרך טבע אקספנסיה [ התרחבותו כללית . היכן מסתיים כאן התפקיד הכללי של ביצור משק המדינה והיכן מהחיל התפקיד המיוחד של פיתוח המשק למען קליטת עלייה ? הדברים אחוזים ודבוקים זה בזה . ואכן רעיון הוועידה נולד בעצם ימי המיתון והאבטלה . וידענו שאם אין משק אין עבורה , ואם אין עבודה אין קליטה לאמתה בזמן הזה , ואם אין קליטה - עלייה מניין , וכיצד ?

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר