ה. מאמצים להגברת העלייה והביטחון

עמוד:623

חשוב - אבל רק איש אחר . ויכול לקרות יותר מזה . על כן אני אומר : זכרו שבחודשים האחרונים - בכוונה אני מדבר בלשון ספרותית - נפגעו בחבלנות "קמעונית" אולי יותר מאשר ביום זה . ואם אני אומר זאת , הרי זה לא כדי להגיד שאין מקום להתאבל על אלה שנפלו . נפלו גם מצד החבלנים כמאה וחמישים או מאה ושישים , ונפצעו - אפשר להניח - גם כאלה שאיננו יודעים עליהם , ונלקחו בשבי , ומהם קרוב למאה או תשעים מודיעים עכשיו שהם שייכים לחבלנים . שערו בנפשכם שכל אחד מאלה היה מנסה את מזלו לחדור אלינו והיה מצליח פעם או פעמיים במשהו - תעשו חשבון מה היה קורה . דבר זה כשלעצמו אינו דבר קטן . ולא שאני רוצה להשתמש במאמר הזה דווקא "הבא להרגך — השכם להרגו , " אם כי יש בזה מוסר , יש בזה משהו אבל צריך להניח שבדרך כלל בני אדם אינם רוצים ליהרג ; גם חבלנים וגם אנשי "אל פתח" אינם רוצים ליהרג . מלבר זה יש לכך ערך מרתיע . ואנחנו רוצים שיהיה ערך מרתיע . ואני מתפלא - דומני שאמר זאת חבר הכנסת תמיר - אני מתפלא על הטענה : למה עיכבתם , למה לא נתתם להם להגיע לרבת עמון ? תמהני מאור עליך . אבל לא פה נוכל להיכנס לבירור רציני . אני רוצה להגיד לחבר הכנסת גרוס שמומחים לעניין שיבחו ומשבחים ומפארים - לא מתוך טפיחה על השכם - את התכנון והביצוע . אבל אם אתה מחליט להכניס ידך לקן צרעות כדי למחוץ אותו , אתה צריך להיות מוכן גם לקבל עקיצות . טיפלתי פעם בדברים ואני מכיר את העניין . לא מן הבית הזה צריכה לצאת תוספת לשון הרע . לא בכוונה , אני יודע , אבל מין רכלנות כזו . - עוד לא יודעים אם נחוץ היה או לא נחוץ היה , אם הגינונו על הבחורים או לא הגינונו על הבחורים - הלוא אין לכם רעל מסוכן יותר מאשר דברים כאלה . אני יודע שלמחרתו , כאשר נתפרסמו קצת יותר פרטים , אני למשל ביקשתי - ועכשיו אני מצטער על כך - לא לתת לחיילים שלנו בשובם מהקרב לספר ולהתפאר , כי בדרך כלל כשמספרים משהו והעיתונאים "חולבים" מכל הצדדים יכול החייל להימשך בלשון . עכשיו אני מצטער על כך . יכול להיות שלו באותו רגע היו נותנים לחיילים לספר מה היה ואיך היה , היתה מופיעה כל הגלוריה של המבצע , אבל לא רציתי בגלוריה , לא זה מה שצריך לספר . היה נחוץ להראות לעולם ולמלך ירדן שקיימים הדברים הללו , לבל יגידו שאינם יודעים איפה הם , כמעט עד כדי כך שעלינו לבקש עוד מעט את הדואר שלנו לספק את הכתובת . יסלח לי עוד חברי הטוב , חבר הכנסת דור הכהן . אני אומר : לא ברוב דברי גידוף מעל הבמה הזאת תוכר גבורה , חכמה ותשועה . עלינו להיות נכונים ומוכנים . עדיין לא תמו העניינים . יישוב הדעת ומעשה בעתו ובמידתו , ולא הכל תמיר בדרך אחת ובכיוון אחד . אני יודע שפעם אמרתי : הפנקס פתוח והיד רושמת , והיו כאלה שחשבו שזה טוב , והיו כאלה שניסו קצת ללגלג . אני אמרתי : אפשר כך ואפשר אחרת , אפשר בדרך שלישית ואפשר בדרך רביעית . כמו שנאמר : בתחבולות תעשה לך מלחמה . אני חוזר ואומר : ישראל רוצה בשלום . עשינו כל מה אפשר לעשות לשם כך , ואולי אפילו למעלה ממה שהציעו חברים בכנסת . לא ויתרנו על שום דבר , אבל רצינו להוכיח ולשכנע , לשכנע באמת , שאנחנו רוצים בשלום ואנחנו רוצים בגבולות שאפשר לקיים שלום , ואפילו אשתמש בפסוק : מוכרים ומוסכמים . בעצם , רבותי , המאורעות בשבוע האחרון נתנו במידה רבה תוקף לדברים ולהצעות , במידה שהועלו פה הצעות . לצערי הרב לא הועלו פה הצעות . איני רוצה להשתמש במילים בוטות , אבל , חבר הכנסת אבנרי , אפשר היה לחשוב - גם כאשר היושבת ראש היתה מאוד רחמנית ונתנה לו זמן , כי היא ראתה שנותנים לכל אחד יותר זמן - חשבתי : הנה , יאמר דבר מה , דבר שעיתונאים קוראים לו "בשר , " משהו שאפשר להיאחז בו . סהדי במרומים : הייתי נאחז בכל דבר - ואינני אומר שאין סיכויים לשלום - בכל מחשבה , בכל הצעה שיש בה דרך , מפני שאני כבר הלכתי , ניסיתי , ראיתי , סיירתי , ואני מציע לכם : בואו אחרי . ( א' אבנרי : זהו בדיוק מה שאנחנו אומרים ( . נכון אבל לדבר ולומר אפשר הרבה דברים . ( א' אבנרי : גם הנציג שלך מדבר עם מנהיגי פלסטין ומביא לך דיווח מה הם אומרים ( .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר