ה. מאמצים להגברת העלייה והביטחון

עמוד:619

בתדהמה ויצר לפעולה דימוי כושל . בעיתונות הישראלית נמתחה ביקורת על ניהול פעולת כראמה ונטען שעל היחידות שהשתתפו בפעולה הוטלו מגבלות שפגעו ביכולת הלחימה שלהן . כמו כן נטען שצה"ל חשף את כוונותיו כשהטיל מן האוויר כרוזי אזהרה לאזרחים ( והם אכן לא נפגעו בפעולה ) והתעכב שלא לצורך כרי לפנות כלים שנפגעו . הרמטכ"ל חיים בר לב , שנכנס לתפקידו בינואר , הכחיש טענות אלה בישיבת הממשלה ב 24 במרס וטען שהטלת הכרוזים התבצעה למעלה משעה לאחר שהחלה הפעולה . למחרת נערך דיון מדיני בכנסת ובו דרש מנהיג סיעת "המרכז החופשי" חבר הכנסת שמואל תמיר להקים ועדת חקירה פרלמנטרית שתבדוק את המגבלות שהטילה לדבריו הממשלה על צה"ל במהלך הפעולה ואת השפעתן על תוצאותיה הקשות . בדברי תשובתו פסל אשכול את טענותיו של תמיר ואת הטענות האחרות שנשמעו לאמור : " כל הסיפורים של בוקי וסריקי וקצת לשון הרע ... שהם מתהלכים מפה לאוזן - שהנה לא באו האווירונים בזמן הנכון , שהם איחרו , ועוד ... לא מניה ולא מקצתיה" ( תעודה . ( 189 בהמשך סקר את ההתפתחויות שהביאו להחלטה לצאת לפעולה ביעדים שנבחרו . בצד הפעילות הצבאית נמשכה גם הפעילות המדינית ובמרכזה עמדה בחודשי החורף והאביב של 1968 שליחותו של גונר יארינג , שליח מזכ"ל האו"ם . הלה קיים שיחות עם מנהיגי ישראל והמדינות השכנות , למעט סוריה שהחרימה את שליחותו , אך ניסיונותיו לכנס ועירה של מדינות המזרח התיכון כדי לרון בביצוע החלטה , 242 העלו חרס . באיגרת לנשיא ג'ונסון באפריל האשים אשכול את מדינות ערב בכישלון מאמציו של יארינג . "העובדה היא שהצעת השגריר יארינג לוועידה עם מדינות ערב התקבלה על ידי ישראל , נדחתה על ידי הקהילייה הערבית המאוחדת ומצרים ] ולא התקבלה על ידי ירדן , " כתב . בשעה שיארינג ניהל את שליחותו נפגש אשכול פעמים מספר עם ראשי ערים ונכבדים נוספים תושבי השטחים המוחזקים , וכן נפגשו עמם דיין ואבא אבן . בפגישות אלה הציע אשכול להקים בשטחים שלטון אוטונומי שיקבל לידיו את האחריות לעניינים האזרחיים , ולהשאיר בידי ישראל את השליטה הביטחונית בלבד . אולם שיחות אלה לא הניבו פרות . האישים הפלסטינים דחו את ההצעה וטענו שניתן יהיה לדון בה רק כחלק מהסדר כולל בין ישראל לעולם הערבי . הפעילות המדינית התמקדה בדרך כלל בשאלות עתיד המזרח התיכון אך עסקה לעתים בעניינים אחרים , ובהם מדיניות ישראל בירושלים ובשטחים המוחזקים . באביב 1968 מלאו 20 שנה למדינת ישראל ולרגל האירוע הוחלט לקיים בירושלים מצעד צבאי שיעבור בחלקה המערבי והמזרחי של העיר כאחד . בעבר , בשל משטר שביתת הנשק , נאלץ אשכול להעביר מספר פעמים את מצעד צה"ל המסורתי לרגל יום העצמאות לערים אחרות או לקיימו בירושלים במתכונת מצומצמת , ואף זכה על כך למקלחות של צוננים מיריביו הפוליטיים . עתה , כאשר משטר שביתת הנשק חדל להתקיים , הוחלט לקיים מצעד צבאי גדול במיוחד , שיציין את שנת העשרים למדינה ואת הניצחון במלחמת ששת הימים ויפגין את איחוד העיר . אולם ממלכת ירדן תקפה את הכוונה לקיים מצער בירושלים ופנתה בתלונה על כך לאו"ם . מועצת הביטחון של האו"ם החליטה לדרוש מישראל שלא לקיים את המצעד משום שהדבר יגביר את המתח באזור וישפיע לשלילה על הסיכויים להסדרי שלום . מזכ"ל האו"ם או טנט פנה אל אשכול בדרישה לקיים את החלטת מועצת הביטחון . אשכול דחה את פנייתו בטענה שמדובר בטקס תמים שאינו מיועד לפגוע במאמצים המדיניים , ושאינו יכול לגרום לכך , והוסיף שתלונתה של ירדן "מבוססת על שנאה ללא גבול ולא על דאגה חסרת פניות לשלום באזור" ( תעודה . ( 190 בהמשך מכתבו טען אשכול שעל האו"ם לפעול בראש ובראשונה נגד ארגוני הטרור , חזר על מחויבות ישראל לעשות הכל כדי להגיע לשלום והבטיח לכבד את האינטרסים המיוחדים של בני כל העדות בירושלים . ב 1 במאי החלו חגיגות יום העצמאות העשרים למדינת ישראל והן התנהלו באווירת התרוממות רוח מיוחדת . למחרת הצטופפו כחצי מיליון איש ברחובות ירושלים וחזו במצעד צה"ל , שהיה הגדול ביותר שנערך עד אז . אשכול סקר את המצער מעל בימת הכבוד , ולפי עדות מקורביו היה נרגש מאוד . לראשונה בישראל שודר האירוע בטלוויזיה . המצעד עורר מחדש את נושא ירושלים והעלה אותו על סדר היום של מועצת הביטחון של האו"ם וזו החליטה לרון בקיום המצעד וגם בתלונת ירדן על פעולות ישראל לאיחוד העיר . לקראת דיוני מועצת הביטחון ובמהלכם השמיעו שר החוץ אבן ושגריר ישראל באו"ם יוסף תקוע לראשונה דברים גלויים שניתן היה לפרשם כהסכמה ישראלית לקבל את

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר