ה. מאמצים להגברת העלייה והביטחון

עמוד:616

ה . מאמצים להגברת העלייה והבי טחון ר בתפוצה גשות ההזדהות היהודית בעקבות העמוקים מלחמת עם ישראל ששת הימים שהתעוררו , רגשות שאשכול חש בהם גם בביקורו בינואר בבריטניה ובצפון אמריקה , הניעו אותו להקדיש תשומת לב רבה להגברת המעורבות של יהדות הגולה בישראל בשני תחומים עיקריים , כלכלה ועלייה . הוא יזם כינוס ועידה כלכלית בירושלים בראשית אפריל בהשתתפות 750 אנשי עסקים מן העולם היהודי ומישראל . אשר לעלייה , כבר במהלך המלחמה ( תעודה ( 174 ובכל הזדמנות בחודשים שלאחריה שב אשכול וקרא לעשות כל מאמץ כדי לנצל את המצב שנוצר להגברת העלייה לישראל . לבד משאיפתו ארוכת השנים הניע את אשכול גם הרצון לאזן בעזרת העולים את הגידול במספר הערבים שנכנסו לתחום השליטה הישראלית עקב תוצאות מלחמת ששת הימים . באותם הימים היו שני מקורות עיקריים לעלייה לישראל , יהדות ברית המועצות ויהדות ארצות הרווחה , קרי ארצות הברית ומערב אירופה . בשנות השישים התירו שלטונות ברית המועצות מרי שנה לכמה מאות יהודים בלבד לעלות לישראל . מיומו הראשון במשרד ראש הממשלה פעל אשכול מאחורי הקלעים כדי להגביר את קצב עליית יהודי ברית המועצות ( ראה פרק תשיעי , ה , ( ובין השאר פנה אל מדינאים ואנשי רוח , דוגמת הפילוסוף ברטרנד ראסל , שישפיעו על שלטונות ברית המועצות לשנות את מדיניותם . אולם הצעדים שנקט אשכול ופעילות גלויה ונמרצת של ארגונים יהודיים בארצות הברית למען עלייה חופשית מברית המועצות לא הביאו לשינוי המצב . לאחר מלחמת ששת הימים אף חלה הרעה ביחס השלטונות ליהודי ברית המועצות - נפסק הזרם הדק של עולים שהגיעו לישראל וגברו גילויי האנטישמיות ברחוב ובאמצעי התקשורת בברית המועצות . במפגשו עם נשיא ארצות הברית ג'ונסון בינואר , 1968 שלא כבפגישתם הקודמת ארבע שנים קודם לכן , נמנע אשכול , שהיה טרור בענייני הרכש הביטחוני , מלעלות את נושא יהדות ברית המועצות . אולם זמן לא רב לאחר שובו לישראל מהביקור בארצות הברית פנה אשכול אל אברהם פיינברג , נשיא מפעל הבונדס , שטח בפניו את מצבם הקשה של יהודי ברית המועצות וביקש : "חשבתי שיהא זה נכון אם תביא את הבעיה החשובה הזאת בפני הנשיא , תבקש התערבותו והתערבות נציגי ממשלתו למען יהודי רוסיה - במגעיהם עם המנהיגים הסובייטיים" ( תעודה . ( 188 חרף הפעילות למען יהודי ברית במועצות הטילו אשכול ומרבית מנהיגי ישראל ספק באפשרות ששעריה אכן ייפתחו בקרוב בפני יהודים הרוצים לעלות לישראל . לפיכך נעשו מאמצים רבים להגביר את העלייה מארצות הרווחה . היהודים בארצות אלו נהנו ברובם מרמת חיים גבוהה ומחופש אזרחי מוחלט , ובעבר לא גילו נכונות רבה לעלות לישראל . לאור הסימנים להתעוררות מסוימת בעלייה מארצות אלו והתקווה כי זו תלך ותגבר , התגבשה בקרב הנהגת מפלגת ה " עכורה" הדעה שצריך לשנות אה דפוסי הטיפול בענייני העלייה והקליטה , שהיו מסורים בידי הסוכנות היהודית . נשמעו טענות שמוסדות הסוכנות מותאמים בעיקרם לטיפול בצרכים של העולים מארצות המצוקה , ואינם ערוכים לענות על הצרכים השונים של העולים מארצות הרווחה . לשכת מפלגת העבודה מינתה ועדה מיוחדת בראשות יצחק בן אהרון והטילה עליה להגיש המלצות בנושא עידוד העלייה והטיפול בקליטה . בישיבת הוועדה ב 22 בפברואר 1968 הציע בן אהרון להוציא את ענייני הקליטה והעלייה מידי הסוכנות ולהקים רשות נפרדת , משותפת לממשלה ולסוכנות , שתטפל בנושא . אשכול , שהיה אחד מחברי הוועדה , הסכים שיש לבצע ארגון מחדש בסוכנות אך שלל את ההצעה להפקיע מידיה את העלייה והקליטה ולהקים לשם כך רשות מיוחדת . "לכל דבר יכולה להיות רשות . יש רשות לירושלים - דרושה רשות מיוחדת לעיירות הפיתוח . מצר אחר יישבו 21 שרים כצדיקים גמורים ועטרותיהם על ראשיהם וייהנו מזיו השכינה , וןמצד שניו תהיינה רשויות העושות את המלאכה , " התריע . הוא הביע חשש שמהלך כזה יביא להרס הסוכנות וההסתדרות הציונית ויפחית את מחויבותו של העם היהודי למדינה ישראל . מלבר זאת הצביע אשכול על חשיבותה של הסוכנות בפעולות החינוך והתרבות

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר