ג. דיונים על עתיד השטחים לקראת ביקור שני בארצות הברית

עמוד:605

נדמה לי שכולנו חוששים מעסק זה ופוחדים פחד רציני . במשך שנים אחדות טענתי הרי בלאו הכי : לא בא בחשבון להוסיף בארץ תושבים ערבים , וזאת אמרתי גם כאשר דובר על מאה אלף בזמנו , ובזה נגמר כאילו העניין . שאלתי עתה היא : מה עושים אנו במצב כזה ? אמרתי למשה דיין : האם לא צריך להכין בשביל חלק זה אלטרנטיווה ? איני רוצה לומר בכך שלא תהיינה לנו צרות עם הגולן , כי מישהו ייזכר פעם בזה , בין אם תהיה זו רוסיה או סוריה . אך שם טענתנו ברורה ובהירה ודיה לצרה בשעתה . ברגע זה לא מופיע איש כשמם . השאלה היא אם איננו צריכים להכין איזו אלטרנטיווה שהיא ולגבי פורום זה , כפי שהוא מיוצג כאן , הנו גדול מדי , אבל בכל זאת מדברים אנו בקבוצת אנשים כזאת , הרגילה להתוויית תכניות ; ובמידה ויש בתכניות אלה היגיון , בין אם משתמשים בהן או לאו - יש לבדוק אם אין מוצא אחר ביחס לשטח , שייתן לנו ביטחון או יחזק אותנו בביטחוננו ולא יחייבנו לקבל את כל הערבים למדינתנו . ובמידה ונאמר : זהו זה , ודאי ישאלו אותנו : מדוע מבלבלים אתם את המוח ואומרים שרוצים אתם לשבת אתם פנים אל פנים ? במידה ונשב אתם פנים אל פנים , הרי זה הדבר היחיד ממנו חושש אני . נניח שחוסיין יאמר : בבקשה , נשב ונדון במצב יחד . וכי מה נאמר לו אז ? האם נגיד לו שרוצים אנו את הירדן כגבול בינינו ? ( ודומני זו הדעה בינינו ( . ואז נאמר לו : בבקשה , אם רוצה אתה שהערבים יהיו נתינים שלך - אנו מחזיקים צבא על הגבעות ולך לא תהיה דריסת רגל שם . אנו יכולים להיות אנשים טובים ולתת לך דריסת רגל בנמל שלנו . אשר לירושלים - אל תבלבל את המוח . אתה תהיה שומר המקום הקדוש שלכם שם ויישמרו לך מקומותיך הפרטיים , כמו הווילות והמגרש של שניים או שלושה דונם השייכים לך שם . אך גם לגבי זה איני יכול לומר שאין זה בחינת קוץ בבשרנו , כי כאשר מלך זר בא למרינה , ויש לו בית בה ומגרש ורגל וכוי - זה בבחינת שורש פורה רוש ולענה , בעור ארבעים או חמישים שנה . כמובן דבר זה תלוי יהיה גם במספרנו אנו ובמספרם . אך כיום , במידה ונשב 1 vis-a-vis פנים אל פניםן , כמעט ואין לי מה לומר להם . וכאשר הדבר יתורגם בשפה אחרת ויפורסם - תתקבל תמונה חמורה עוד יותר . נניח לרגע שיושבים אנו פנים אל פנים , ואנו ודאי נרצה לעשות זאת בסוד . לו אץ כל עניין לעשות מזה סוד , והוא יאמר : וכי זה כל מה שיש ליהודים לומר כאשר יושבים הם פנים אל פנים ? מה דורשים הם , שאסתלק מכל השטחים שם ? הוא יגיד שמבטיח הוא יחס הוגן למקומות הקדושים לנוצרים , קופטים , מוסלמים וגם לנו . אך ייתכן שאץ מנוס מהדבר . שאלתי את עצמי : יכול להיות שייתכן לדבר על שינויי גבול אחרים , היות ודברים כאלה הושמעו , וגם הם עולים לנו בערבים . וזה מזכיר לי את המעשייה באותו יהודי שהיו לו שש-שבע בנות ונולד לו בן יחיד , ראשון , ואמר : הביטו על הזאטוט הזה - כבר הולך הוא עם שבע בנות . לכן ייתכן וזה יעלה לנו בערבים , אך זה ייתן גבול מתקבל על הרעת בשבילנו , וזה הדבר החשוב לנו עתה . זו שאלה ראשונה שלי . אם אין מנוס - אין מנוס . אך אז - ייתכן שעשינו טעות כאשר הדגש שלנו היה על כך , שרוצים אנו לשבת אתם פנים אל פנים . כאשר נשב פנים אל פנים אתו ונאמר לו שילך לעזאזל - זאת הרי אפשר לעשות גם על ידי מברק או מכתב . אך איני אומר זאת בטענה כלפי או כלפי מישהו אחר . אנחנו אמרנו : קודם כל רוצים אנו בשלום , ואז תבוא על הברכיים או בלי ברכיים , תשב ונדבר ונחתום על חוזה שלום . יכול מישהו לומר שזה יהיה סידור לחמש , עשר או חמש עשרה שנה . זה גם כן איזה וריאנט , ונראה איך תנהגו , כיצד נחיה יחד . אם כי ראינו כבר שהשנים עוברות ועוברות , יותר מכפי שצריכים היינו לחשוב . ראיתי פעם שעון אלקטרי שמחוגו מסתובב והזמן הולך והולך ורואה אתה כאילו נשפך הזמן . נאמר פעם : חבל על כל טיפה , ואנו יושבים כאן והזמן עובר ומתקרבים אנו אל הקבר והשנים עוברות , וצריך להזיז את העניינים . לכן ישבו אנשים ויבדקו את העניין , וכ מה קרה ? ישנם יותר ערבים אך עדיין אינם הופכים להיות מלאכי שרת - לא הם ולא אנו . וקשה לחיות יחד וכל מה שאינך רוצה - קיים . אומרים לנו : נראה מה יהיה אחרי עשר שנים . אחר עשר שנים אפשר יהיה לומר : העולם לא השתנה וחייבים להמשיך הלאה . אך צריך שהצד השני יסכים לכך . הצד השני אולי ייתכן ולא יקבע כאן , אך אכפת לנו הצד השלישי , שבעוונותינו הרבים

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר