ג. דיונים על עתיד השטחים לקראת ביקור שני בארצות הברית

עמוד:602

השטחים הוא סביר , אך בגלל המצב הדמוגרפי ראה הכרח בהקמת ישות פלסטינית , שתמנע את הצורך לספח מיליון ערבים . האלוף היחיד שהסכים עם אשכול שיש לכונן שלום עם המלך חוסיין היה סגן הרמטכ"ל חיים בר לב . אולם בניגוד לאשכול הוא טען שהעיקר הוא להשיג שלום עם מצרים , האויב הראשי , ורק לאחר מכן עם ירדן . לכל אורך הדיון נמנע ריין מלפרט את עמדותיו בנושא השטחים . מלבד היותו שר הביטחון היה דיין גם האישיות הפוליטית החזקה ביותר הן מבחינת מעמדו הציבורי הן מבחינת יכולתו להשפיע על עמדות הממשלה . אשכול , חרף המתיחות הסמויה והגלויה שאפיינה את מערכת יחסיו עם דיין והטעה שרחש לו מאז נאלץ להעביר לידיו את תפקיד שר הביטחון , הכיר בעובדה שלא תיתכן הצגת עמדה ישראלית רשמית בנושא השטחים מבלי שתקבל את הגושפנקה של דיין . לפיכך היה אשכול מעוניין לברר את עמדותיו של דיין וב 24 בדצמבר פנה אליו במכתב ובו ביקש לדעת "מהם לדעתך קווי הגבול החיוניים בגדה , בסיני וברמת הגולן " ? ( תעודה . ( 185 לא ידוע לנו מה היתה תשובת דיין . בינואר 1968 יצאו אשכול ורעייתו מרים לביקור בארצות הברית , בקנדה ובבריטניה . ב 7 וב 8 בינואר נפגש אשכול עם ג'ונסון והפעם בחוותו הפרטית שבטקסס . בדברי הפתיחה שלו הדגיש אשכול את צורכי הביטחון של ישראל : " ישראל נואשה מכל האשליות שהיו לה . אנו נחושים עתה שלא לחזור לעולם למצב הרה הסכנות שאיים על עצם קיומנו , ואשר צף ועלה לפתע על פני השטח בחודש מאי האחרון . ביטחון מרבי , פיזי וצבאי , הוא מעתה מטרתה העיקרית של ישראל" ( תעודה . ( 186 על אף ההרגשה הביתית שהעניקה למפגש האווירה הכפרית בחוותו של ג'ונסון התנהלו הדיונים באווירה לא קלה לצוות הישראלי . בעור אשכול מנסה לנתב את הדיונים לענייני הרכש , העלו האמריקנים כצפוי את הנושאים המדיניים על סדר היום . ג'ונסון השיב לאשכול ש"יהיה זה מצער אם שליחות ראש הממשלה תוגבל לפנטומים . לא זו התשובה לשאלת ביטחון ישראל במזרח התיכון . השאלה היא כיצד 2 מיליון ( יהודים ] יחיו עם 100 מיליון וערביםו ויש לחפש נוסחה . " מזכיר המדינה דין ראסק טען שללא גמישות ישראלית בנושא הטריטוריאלי יתדרדר המצב במזרח התיכון , ועקב כך תתפשט ההשפעה הסובייטית באזור ותיחלש ער מאוד ההשפעה האמריקנית . הוא ביקש לשמוע "איזה מין ישראל רוצה ישראל , " ורמז שהתשובה תשפיע על מידת התמיכה האמריקנית בה . ראסק העלה שלוש אפשרויות לגמישות ישראלית , והן : פעולה בעניין הפליטים הפלסטינים , הכנסת כוחות האו"ם לשרם א שייך ומסירת האי טירן לערב הסעודית , שתבעה לקבלו עם האי סנפיר מאחר שהחבירה איים אלה למצרים בשנת . 1954 אשכול השיב בשלילה על הצעותיו של ראסק בטענה שישראל לא תסכים לשוב למצב שהיה ב 4 ביוני ולא תוכל לסמוך עור על כוחות האו"ם . "הסיכום , " דיווח אשכול בממשלה , "שיחה זאת לא היתה נעימה ביותר . " למחרת נפגשו אשכול וג'ונסון ביחידות . ג'ונסון סיפר לאשכול שבכוונתו להגיע להסכמה עם הסובייטים על פירוק נשק . כמו כן הודה בפני אשכול בקושי שלו לקבל תמיכה מהסנט במדיניותו במזרח התיכון . הצעותיו של ראסק , הוסיף , הן דוגמאות לצעדים שישראל צריכה לנקוט , כי ביטחונה אינו מבוסס על מטוסים בלבד . בתשובתו הציג אשכול בפירוט את מצבה הביטחוני של ישראל וטען שאם ישוב בידיים ריקות ירגישו הערבים בחולשת ישראל והם עלולים לתקוף אותה . בדיונים שהתקיימו ב 8 בינואר סוכם ששתי הממשלות תפעלנה להשגת שלום ותחלפנה ביניהן דעות בנושא . הממשל האמריקני הסכים לספק לישראל 40-30 מטוסי סקייהוק . לגבי פנטומים הסכימו האמריקנים לאמן טייסים ישראלים להשתמש בהם , כדי שאם יוחלט במהלך 1968 למכור אותם - הם יגיעו לישראל ער ינואר . 1970 בדרכו חזרה מהביקור בארצות הברית נפגש אשכול בלונדון ב 17 בינואר עם ראש ממשלת בריטניה הרולד וילסון ועם שר החוץ הבריטי ג'ורג' בראון . אשכול מצא דמיון רב בין העמדות הבריטיות לגבי המזרח התיכון לאלו האמריקניות . ההבדל היה בכך שהבריטים ייחסו חשיבות רבה לפתיחת תעלת סואץ , אלא שאשכול הביע התנגדות לפתיחת התעלה בלי שיובטח חופש השיט בה לאניות ישראליות .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר