ב. החלטה 242 של מועצת הביטחון

עמוד:590

שמתעוררות חדשות לבקרים : "אינני סבור כי ישיבות ממשלה מתמידות מסוגלות לעקוב אחרי כל שלבי ניסוח ולהדביק כל התפתחות , " טען . מברקיו של אבן גרמו לריכוך החלטות הממשלה . בישיבה שנערכה למחרת הוחלט כי שר החוץ לא יביע את התנגדות ישראל להצעה האמריקנית ורק יביא בפני הממשל את עיקרי מדיניותה של ישראל ובמרכזם החתירה לכריתת חוזי שלום בני קיימא עם שכנותיה שיושגו במשא ומתן ישיר ביניהן , וזאת על בסיס גבולות מוסכמים ובטוחים . למחרת שלח אשכול מברק לאבן ובו פירט את החלטות הממשלה ואת הדרך שבה התקבלו , ולא יכול היה שלא להתייחס גם לטונים הצורמים שעלו ממברקיו של אבן לגבי התערבות הממשלה במאבק באו"ם : "ברצוני להוסיף כמה הערות אישיות , " ... כתב , "הרגשתי כי באו"ם מתחיל שלב חדש ואולי חמור מאוד במערכתנו המדינית ומזכותי ומחובתי כראש ממשלה לשתף חברי הממשלה באחריות למדיניותנו לגבי התפתחות זו . אינני מקבל עמדתך ואין בדעתי להצטדק . ממשלת ישראל וראש הממשלה שלה הם האחראים למדיניות והם הנושאים באחריות זו בפני העם" ( תעודה . ( 182 ב 9 בנובמבר החלו הדיונים הרשמיים במועצת הביטחון . יומיים לאחר מכן דיווח אבן לממשלה שהסובייטים יזמו את כינוס המועצה כרי לחבל בניסיונו של הממשל האמריקני לגייס את תמיכת המלך חוסיין בהצעה האמריקנית . אבן הגדיר את ההצעה ההודית כהתחכמות , והציע שכדי לבלום אותה תצהיר ישראל שהיא לא תשתף פעולה עם נציג האו"ם " שיהיו לו הנחיות שליליות בנקודה ... טריטוריאלית . " כמו כן המליץ על מאמץ דיפלומטי משותף של ארצות הברית וישראל , במיוחד בקרב מדינות אמריקה הלטינית . מחשש שהבריטים יעלו הצעה שלילית ביחס לישראל הציע אבן לשגריר האמריקני לאו"ם גולדברג שג'ונסון יפנה ישירות לראש ממשלת בריטניה הרולר וילסון בעניין זה . אבן הצביע לפני אשכול על המצב הקשה במועצת הביטחון , שמבין כל החברות בה רק ארצות הברית וקנדה תומכות בישראל ; המדינות המערביות האחרות עומדות מן הצד , וצרפת אפילו תומכת בצר הסובייטי-הערבי . למחרת ענה אשכול לאבן שהוא חושש שהחלטת מועצת הביטחון תשמש עילה לסובייטים להגביר את הספקת הנשק למצרים ולסוריה . הוא ביקש דיווח מפורט על העמדה האמריקנית ותהה אם האמריקנים מקבלים את עמדת ישראל שעד להסכם שלום תחזיק ישראל בקווי הפסקת האש הנוכחיים . הוא גם הורה לאבן להפנות את עיקר התעמולה הישראלית נגד המלך חוסיין : "על אף השוני שבינו לבין שליטי מצרים וסוריה דרוש להפריך את ה'מתינותי שהוא מתיימר בה" ( תעודה . ( 183 מאחר שנראה היה כי הדיונים במועצת הביטחון עתידים להיקלע למבוי סתום הציגו הבריטים לאמריקנים הצעת פשרה משלהם והאמריקנים הציגו את טיוטת ההצעה הבריטית לנציגי ישראל . בעקבות פניות של הממשל האמריקני ושל ישראל ניאותו הבריטים לעשות מספר תיקונים בהצעתם ובכללם : החלפת המילה frontiers במילה $ ^ ט itsmH המציינת גבולות קבועים וברורים יותר , והוספת התואר "מוכרים" . ( ra-oj-ni / i-d ) הבריטים דחו את דרישת הערבים להוסיף את תווית היידוע sera לפני המילה "שטחים" אך הסכימו להדגיש במבוא ש"אין לרכוש שטח במלחמה . " ב 16 בנובמבר הגיש השגריר הבריטי לאו"ם לורד קרדון למועצת הביטחון את ההצעה המתוקנת . אשכול היה מרוצה מהבשלת ההצעה ההודית אך לא שבע רצון מההצעה הבריטית , שלא היתה חד משמעית דיה לטובת ישראל . "אם נגזר שתתקבל - מוטב שתתקבל בלי תמיכה אמריקנית . אז גם תהיינה ידיה של ארה"ב יותר חפשיות , " כתב אשכול לאבן ב 17 בנובמבר . אבן ענה למחרת שאין לכך סיכוי ועדיף לישראל שלא להתווכח עם הממשל האמריקני כי הדעה המקובלת בוושינגטון היא שאין מקום למאבק עם ישראל על עתיר השטחים כל עוד אין משא ומתן בין ישראל לירדן . ב 22 בנובמבר החליטה מועצת הביטחון פה אחר לקבל את ההצעה הבריטית ; החלטה זו קיבלה את המספר . 242 לפי ההחלטה נדרשה ישראל לסגת "משטחים" שנכבשו במלחמת ששת הימים . כל המדינות נדרשו לבטל את מצב הלוחמה ולכבד את "הריבונות , השלמות הטריטוריאלית ... ושל זכותן לחיות בשלום בתוך גבולות מוכרים ובטוחים . " המועצה הכריזה על הצורך "לערוב לחופש השיט בנתיבי שיט בין לאומיים באזור . " וכן דרשה "להגיע לפתרון צודק של בעיית הפליטים" ( ולא "בעיית הפליטים הפלסטינים" כפי שדרשה ברית המועצות . ( מזכ"ל האו"ם התבקש "למנות נציג מיוחד שיצא למזרח התיכון כדי ליצור ולקיים מגעים עם המדינות הנוגעות בדבר , כדי לעודד הסכם ולסייע למאמצים להגיע לכלל הסדר מוסכם בדרכי שלום . " החלטה זו הפכה לאבן פינה בניסיונות להשגת שלום במזרח התיכון . ישראל לא הודיעה שהיא מקבלת את ההחלטה אך גם לא דחתה אותה .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר