ב. החלטה 242 של מועצת הביטחון

עמוד:588

אום שורט - טנקים ירדניים תקפו עמדות תצפית ישראליות וחיל האוויר הישראלי תקף את הטנקים הירדניים והשמיד שישה מהם . גם בתוך השטחים המוחזקים גבר אי השקט הביטחוני . לאחר שנכשל הניסיון לארגן מרי אזרחי בגדה המערבית וברצועת עזה , הגביר ארגון ה"פתח" את פעולות הטרור מתוך השטחים ובמהלך חודשי הסתיו ביצעו אנשיו עשרות מעשי חבלה נגד מטרות ישראליות ובהם ניסיון להטמין פצצה בקולנוע "ציון" בירושלים ב 8 באוקטובר . צה"ל ושירות הביטחון הכללי screes החלו בספטמבר במאבק נגד הארגון ועד ינואר 1968 נהרגו כ 200 אנשי ה"פתח" ונאסרו כ . 1 , 000 כתוצאה מכך פחתה מאור פעילות הארגון בשטחים והוא נאלץ להעביר את מפקדותיו לירדן ולבצע פעולות חבלה משטחה . ההתחמשות המואצת של צבאות ערב והתקריות לאורך הגבול שבהן התברר שלצבא מצרים כוח אש עדיף על זה של צה"ל , עוררו חשש בישראל מערעור מאזן החימוש . באותה עת היתה ישראל מנותקת ממקורות הספקת הנשק העיקריים שלה עקב האמברגו שהטילה צרפת על משלוחי נשק למזרח התיכון והחלטת הממשל האמריקני עם פרוץ מלחמת ששת הימים להשעות את כל משלוחי הנשק למזרח התיכון , ובתוך כך את משלוחי הנשק שצפויים היו להגיע לישראל על פי הסכמים שכבר נחתמו . באוקטובר הודיעו האמריקנים על חידוש משלוחי הנשק לישראל ולחמש ממדינות ערב , והודות לכך עתיד היה חיל האוויר הישראלי לקבל את מטוסי הסקייהוק בהתאם לעסקה שנחתמה בשנת . 1966 אולם לפי שעה לא הביע הממשל נכונות לחתום על עסקות נשק נוספות ולמלא את בקשותיה של ישראל בתחום הרכש הצבאי , ובכלל זה מטוסי סקייהוק נוספים ומטוסי פנטום במקום מטוסי המירז' שצרפת ביטלה את התחייבותה לספקם . ההסלמה במעשי האיבה בין ישראל לשכנותיה החישה את חידוש הדיונים במוסדות האו"ס בנושא המצב במזרח התיכון , וזאת לאחר שעצרת החירום התפזרה ב 22 ביולי מבלי שהצליחה להגיע לסיכומים . קדמו לפיזורה שורה של דיונים והצבעות שבהם השיגה המשלחת הישראלית בראשות שר החוץ אבא אבן הישגים דיפלומטיים ניכרים . ברוב קולות נדחו הצעתה של ברית המועצות לגנות את ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים והצעתה של אלבניה להגדיר את ישראל כגורם תוקפן . שתי הצעות נוספות - הצעת מדינות אמריקה הלטינית ( בתמיכה אמריקנית ) שישראל תיסוג מכל השטחים תמורת שלום והצעת המדינות "הבלתי מזדהות" ( בתמיכה סובייטית ) שישראל תיסוג מכל השטחים ללא תנאי - זכו ברוב רגיל אך נכשלו בהשגת רוב של שני שלישים , הדרוש על פי תקנון האו"ם להחלטות העצרת . רק הצעה אחת בלתי נוחה לישראל התקבלה בעצרת והיא הצעתה של פאקיסטן לבטל את איחוד ירושלים . בספטמבר דנה גם העצרת הכללית של האו"ם בנושא המזרח התיכון והחליטה להעביר את ההכרעה למועצת הביטחון של האו"ם . לקראת חידוש הדיונים במועצת הביטחון ולנוכח לקחי העבר החלו מנהלי מדיניות החוץ בישראל במאמצים לסכל אפשרות שתתקבל החלטה שמשמעותה נסיגה אל קווי ה 4 ביוני , 1967 או כל נסיגה מן השטחים שנכבשו ללא התחייבות חוזית לשלום קבע . על רקע חוסר הנכונות של ארצות הברית לחתום על עסקות נשק חדשות עם ישראל ולקראת ההכרעות המדיניות באו"ם מצא אשכול לנכון לשגר מכתב אל נשיא ארצות הברית ג'ונסון . הוא הודה לו על ההחלטה לחדש את הספקת הנשק לישראל והציע שהממשל האמריקני יפעל בשלוש חזיתות להבטחת עתיד האזור : יגביר את חימושה של ישראל וייענה לבקשותיה הנוספות בתחום הרכש הצבאי ; יבלום את מאמצי ברית המועצות לחדש את המתח באזור ; ובזירה המדינית , קבע אשכול , "חיוני הדבר כי ארצות הברית והאומות המאוחדות יבהירו לערבים שהבעיה הערבית-ישראלית תוכל להיפתר רק באמצעות משא ומתן ישיר בין ישראל לארצות ערב" ( תעודה . ( 179 עוד קרא אשכול לג'ונסון להבהיר שלא תהיה חזרה למצב שקדם ל 4 ביוני ולסייע לישראל ב"חסימת המאמץ הסובייטי-ערבי לכפות על האומות המאוחדות החלטות שמטרתן לבודד את ישראל . " במכתבו זה לא הזכיר אשכול את החלטות ממשלת ישראל מ 19 ביוני , ולא בכדי . ההתפתחויות המדיניות לאחר החלטות ועידת חרטום , ההכרה שישראל אינה נתבעת לנסיגה מידית מן השטחים והביטחון העצמי שאפיין את מדינאי ישראל באותם הימים , גרמו לשחיקה אטית אך עקיבה במדיניות שגיבשה ממשלת ישראל באמצע יוני בנושא עתיד השטחים . יותר ויותר שרים סברו עתה שעל ישראל לשאוף להשאיר בידיה חלקים גדולים ככל האפשר של השטחים המוחזקים , וזאת מטעמים היסטוריים וביטחוניים גם יחד . הלכי רוח אלו מצאו ביטוי בהחלטות

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר