א. תוצאות המלחמה וראשית המערכה המדינית

עמוד:585

. 178 איגרת אל גיום בורדייה , ז'נווה ירושלים , 22 באוקטובר 1967 ( תרגום מאנגלית ) מר בורדייה היקר , סלח לי על האיחור הבלתי נמנע במתן תשובה על מברק הוועדה שלך מסוף אוגוסט ועל מכתבך מ 21 בספטמבר בעניין שובן של משפחות מן הגדה המזרחית לגדה המערבית של הירדן . העיסוקים שאינם נותנים מנוח לממשלתי , אחרי המלחמה אשר נכפתה על ישראל באופן זדוני בעקבות התוקפנות של שכניה , דחופים ומגוונים . אין זה רק עניין של התדיינויות במסגרות בין לאומיות נגד החזרתם של התנאים שהביאו עשרים שנה של אי שקט מיוסר ואבדות מצערות לישראל , בד בבר עם העמדת ריבונותה של ישראל וקיומה תחת איום ערבי של השמדת עם . חיילינו - על אף הבטחות הערבים להפסקת אש - משמשים מטרה יומיומית לירי מצרי . פושעים שכירים אשר אומנו וצוידו בסוריה , ואשר "מעשי הגבורה" הרצחניים שלהם זוכים לשבחים גלויים בעיתונות הערבית , ממקשים את דרכינו , מפוצצים את הבתים בכפרים שלנו והורגים את ילדינו . אומה אשר סבלה זמן כה רב וכה מר מיחס בלתי אנושי מצד בני אנוש , כמו אומתנו , ועם שחזה , כמו עמנו , כיצד שישה מיליונים מבניו , זקנים וטף , נטבחו ונשרפו על ידי הנאצים לפני פחות משנות דור , אינו יכול להישאר אדיש לכל פנייה בעלת אינטרס הומניטרי . חברי הוועדה שלך שהיו כאן במשלחת , וכן שליחיה המיוחדים , אשר סיירו באופן חופשי בכל השטחים הנידונים , וקיבלו כל מידע וסיוע שביקשו , מעדכנים אותך בלי שום ספק על אודות מדיניותנו ומעשינו בהקשר משפחה של פליטים ערבים חוצה את גשר אלנבי בדרכה לשוב לביתה בגדה המערבית , 21 באוגוסט 1967

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר