א. תוצאות המלחמה וראשית המערכה המדינית

עמוד:577

לגבי רמת הגולן אישר אשכול בפני השרים כי יש כוונה להתיישב בבניאס , שמבחינה משפטית היתה בתוך גבולות ארץ ישראל המנדטורית , ושהשר גבתי הגדיר אותה בדיון " כף כשרה בקדרה כשרה . " כבר באותו היום התיישב הגרעין הראשון של היאחזות הנח"ל בבניאס - לימים קיבוץ שניר - שהורכב מחניכי "השומר הצעיר , " תנועת הנוער של "הקיבוץ הארצי" ושל מפ"ם . שלושה ימים לאחר מכן עלה על הקרקע בטקס חגיגי קיבוץ כפר עציון המחודש , שהשתייך לקיבוץ הדתי . מקצת שרי הממשלה הביעו מורת רוח מכך שההתיישבות בשטחים מתנהלת לא על פי תכנית מוסכמת של הממשלה , ושהם עומדים מדי פעם בפני עובדות מוגמרות שחלקם מתנגדים להן בכל תוקף . לפיכך החליטה הממשלה ב 1 באוקטובר ש"כל התיישבות חדשה בשטחים המוחזקים על ידי צה"ל טעונה אישור מוקדם של הממשלה . " עוד נקבע שיישובים חדשים בשטחים שכבר הוחלט להקימם יתקיימו "במתכונת של נח"ל או היאחזות צבאית חקלאית , " כרי להדגיש את אופיים הארעי . לבר מן השאלות המדיניות יצרה השליטה הישראלית בשטחים שנכבשו שורה של בעיות שנגעו ליחס לאוכלוסייה . אשכול מינה ועדות מספר לבחינת המצב בשטחים וניהול החיים האזרחיים בהם , ודיוניהן הושפעו בתוך זמן קצר מן המצב הביטחוני . כמה שבועות לאחר תום המלחמה החליטה הוועדה המרכזית של ארגון ה"פתח" להעביר את מפקדתו ואת פעילותו לשטחים שנכבשו בידי ישראל . מאות אנשי אל פתרו חדרו לגדה המערבית ובהם מפקד הארגון יאסר ערפאת . ערפאת שהה בגדה המערבית עד לספטמבר , 1967 ובניצוחו נפרשו רשתות חבלה בערים ובכפרים . רשתות אלו ביצעו פעולות טרור נגד מטרות ישראליות בשטחים ואף בתחומי הקו הירוק . ביולי 1967 היו בערים שונות בגדה וברצועת עזה גילויים ראשונים של מרי אזרחי נגד השלטון הישראלי . בעיה נוספת שנדרשו קברניטי ישראל לפתור היתה התביעה לאפשר לכ 200 , 000 מתושבי הגרה המערבית שעברו לגדה המזרחית של הירדן במהלך המלחמה ובימים שלאחריה , ושכונו עקורי , 1967 לשוב לבתיהם . אשכול , כמו אחרים בצמרת המדינה , שחששו מן ההיבט הדמוגרפי של תביעה זו , גרסו שאין לישראל אינטרס לאפשר חזרה של תושבים לבתיהם בשטחים שנכבשו . עם זאת קיבלה הממשלה ב 2 ביולי ברוב של אחר עשר נגד שבעה ( ביניהם אשכול ) את הצעת השר ארן לאפשר לכל מי שעזב את הגדה המערבית במהלך המלחמה ומיד לאחריה לחזור לביתו עד 10 באוגוסט אם יעמוד בבדיקה של משרד הפנים ושל מערכת הביטחון . ההחלטה לא חלה על מי שעזב את הגדה לאחר 6 ביולי , כלומר לאחר ששב הסדר על בנו . בעקבות עיכובים ביורוקרטיים מצד הירדנים ניאותה ישראל לדחות את המועד האחרון לשיבת הפליטים בשלושה שבועות עד 31 באוגוסט . לוי אשכול מבקר בהתיישבות החדשה בבפר עציון , ליד שער הכניסה למחנה צבאי ירדני שנבנה על חורבות בפר עציון , 19 בדצמבר 1967

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר