א. תוצאות המלחמה וראשית המערכה המדינית

עמוד:575

הגדה הציע אשכול להסתפק לעת עתה בעקרונות כלליים שעל פיהם הירדן יהיה הגבול הביטחוני המזרחי של ישראל , אך זו לא תשלוט ברוב שטחי הגדה ובה "בוודאי שייווצר סטטוס מריני פוליטי , חבל ארץ שיהיה אוטונומי או משהו אחר" ( תעודה . ( 175 בשולי הריון עלה גם נושא ההתיישבות של יהודים בשטחים . אלון הציע להתיישב באזורים שביקש לצרף לישראל , "כי עוד לא החזקנו בשטח אם לא יישבנו אותו / ' דיין התנגד בשלב זה בכל תוקף להתיישבות של יהודים בגדה המערבית , ואשכול הציע לדחות לעת עתה את תכניות ההתיישבות בשטחים . עם תחילת ההצבעות בממשלה על הצעות הסיכום ב 19 ביוני תמכו עשרה שרים בהצעה לקרוא למצרים ולסוריה לחתום על הסכמי שלום שיכללו הסדרי ביטחון על יסוד הגבול הבין לאומי , ותשעה התנגדו לה . לנוכח הרוב הזעום הועבר הסעיף לניסוח מחודש בוועדת שרים מצומצמת . על פי הניסוח החדש שהושג לממשלה עוד באותו היום הוצעו למצרים ולסוריה חוזי שלום "על בסיס הגבול הבין לאומי וצורכי הביטחון של ישראל" ( שמשמעותם אפשרות לתיקונים בגבול ) והפעם התקבלה ההחלטה בממשלה פה אחר . להחלטה נוספו תנאיה של ישראל , ובכללם : פירוז של סיני ורמת הגולן , חופש שיט במצרי טירן ובתעלת סואץ , חופש טיסה מעל מצרי טירן והבטחה מוחלטת שלא להפריע לזרימת המים ממקורות הירדן . כמו כן החליטה הממשלה ש"לפי הגבול הבין לאומי נמצאת רצועת עזה בשטח מדינת ישראל . " עוד נקבע ש"עד לכריתת חוזי השלום עם מצרים וסוריה תוסיף ישראל להחזיק בשטחים שהיא נמצאת בהם כעת . " עקב חילוקי הדעות העמוקים הוחלט לדחות למועד אחר את הדיון בעניין עתיד הגדה המערבית ותנאי ההסדר עם ירדן . החלטתה של ממשלת ישראל נשמרה בסוד והועברה לשר החוץ אבן , ששהה בארצות הברית , כדי שימסור אותה בחשאי לממשל האמריקני מתוך כוונה ששליחיו יציגו אותה בפני שליטי מצרים וסוריה . אבן סיפר בזיכרונותיו שנכונותה של ישראל לוויתורים טריטוריאליים כה מרחיקי לכת הפתיעה את האמריקנים . "ראיתי שהם אינם מאמינים למשמע אוזניהם , " כתב אבן . "הנה למחרת ניצחונה מביעה ישראל נכונות לוותר על רוב הישגיה תמורת התנאי הפשוט של שלום קבע . " בימים הבאים הציגו האמריקנים את ההצעה הישראלית למצרים ולסוריה , וכעבור זמן העבירו לישראל את תשובת שליטי מצרים וסוריה ; אלה דחו מכל וכל את הצעות ישראל וקבעו שעליה לסגת ללא כל תנאים מן השטחים שכבשה . באותם הימים הגביר הממשל האמריקני את מעורבותו בניסיונות להגיע לפתרון הבעיות במזרח התיכון . ב 19 ביוני נשא נשיא ארצות הברית לינדון ג'ונסון נאום בטלוויזיה ובו ציין חמש נקודות שמנחות את המדיניות האמריקנית במזרח התיכון , והן : ( א ) לכל אומה באזור יש זכות לחיים ; ( ב ) עשיית צדק לפליטים ; > ג < חופש שיט בנתיבי מים ביךלאומיים ; ( ד ) מניעת מירוץ חימוש באזור ; ( ה ) שמירת השלמות הטריטוריאלית של כל המדינות במזרח התיכון . נוסף על כך הציעו האמריקנים לתווך בין ישראל לירדן , ואבן העביר את הצעתם לאשכול . אשכול השיב לאבן ב 25 ביוני ועמד על כך שיש לנהל שיחות ישירות בין ישראל לירדן משום ש"יש לחשוש שאם יוקם מגע באמצעות צד שלישי ומן הסתם בהשתתפות צד שלישי , הדבר ינוצל ללחוץ עלינו לגבי [ חזרה אלן הגבולות הקודמים . " בתחילת יולי 1967 נפתח ערוץ שיחות ישירות וחשאיות בין מנכ"ל משרד ראש הממשלה יעקב הרצוג למלך חוסיין . בשיחות אלו הוברר שחוסיין מסכים להגיע להסדר של ביטול מצב הלוחמה בלבד ולא לחוזה שלום מלא , והן נסתיימו ללא תוצאות אם כי הביאו להתקרבות מסוימת בין שתי המרינות . מספר שבועות לאחר תום מלחמת ששת הימים כבר התפוגג במידה רבה החשש בישראל מפני לחץ בין לאומי לנסיגה מידית מן השטחים . תרמו לכך מספר התפתחויות מדיניות חיוביות מבחינת ישראל ובהן הצהרת חמשת העקרונות של ג'ונסון , ובעיקר דברי ההסבר הנלווים שהשמיע הנשיא האמריקני , ושנתפסו בשוללים את החזרה אל קווי ה 4 ביוני , 1967 וכן הצלחותיה הדיפלומטיות של ישראל באו"ם בתחילת יולי ( ראה פרק שלושה עשר , וזו בעקבות זאת גברה הנכונות בקרב שרים בממשלת ישראל לשקול בצורה חיובית את הקמתן של נקודות התיישבות בשטחים . למרות הגישה החיובית נמנעה עדיין הממשלה מצעדים מעשיים של התיישבות בשטחים . ראשיתה של התיישבות זו ביזמה של חברי קיבוצים מהגליל שסבלו לפני המלחמה מתותחי הצבא הסורי . ב 14 ביולי התנחלו הללו בנפח שברמת הגולן , ולאחר זמן קצר עכרו לעלייקה . מקימי הנקודה נהנו מסיועו של שר העבודה אלון וכמו כן סייעו

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר